חוסר שוויון לנשים - גם באוסקר

מבקר הקולנוע קווין בי. לי החליט לנתח את הנתונים המתפרסמים באתר Cinemetrics, הכוללים סטטיסטיקות של יותר מ-14,000 סרטי קולנוע, כדי לכמת את משך הופעתם של זוכי וזוכות האוסקר על המסך. הממצאים שגילה מטרידים, גם אם לא מפתיעים. במאמר שפורסם בניו-יורק טיימס לי מגלה כי קיים פער מגדרי כשמדובר במשך הזמן המוקדש לזוכי וזוכות האוסקר על המסך.

המועמדים המובילים לאוסקר השנה אותם בדק זכו ל-85 דקות, בממוצע, של זמן מסך, בעוד שהמועמדות המובילות זכו לזמן מסך ממוצע של 57 דקות בלבד. במילים אחרות, קהל הצופים בילה בממוצע 28 דקות יותר כשהוא צופה בביצועים של שחקני קולנוע כמו מתיו מקונוהי ולאונרדו דה קפריו בהשוואה לזמן הצפייה שלו בקייט בלנשט ובג'ודי דנץ (השנה החריגה העיקרית היא סנדרה בולוק שנהנתה מ-87% מזמן המסך, ושחריגותה רק מחזקת את נושא הפערים).

לאחר שלקח בחשבון את המועמדים והמועמדות בכל הקטגוריות, הוא גילה כי שחקנים זכו לזמן מסך של 59 דקות, בממוצע, בעוד שחקניות זכו ל-42 דקות. התברר גם כי השוני היה גדול עוד יותר בשנה שעברה כשהשחקנים המובילים זכו לזמן מסך של 100 דקות בממוצע, בעוד ששחקניות מובילות נהנו מזמן מסך של 49 דקות בלבד.

תפקידים שונים

דייוויד בורדוול, היסטוריון קולנוע, מאמין כי הסגנון, הז'אנר, הוא שאחראי לפערים המגדריים. כדי לסכם בקצרה את התאוריה של בורדוול, כתב לי: "כוכבי קולנוע גברים בדרך כלל ממלאים תפקידים עם נרטיביים הקשורים להשגת מטרה, ואלו דורשים מהצופה לעקוב דרכם אחר החוויה לאורך כל הסיפור. כוכבות הקולנוע מלוהקות בדרך כלל למלודרמות הדורשות מהן לשמש כמוקד לקשר בין הדמויות השונות ועלילת המשנה.

לכן, גם אם נשים מקבלות את התפקיד הראשי בסרט, לא מדובר באותם תפקידים מרכזיים אותם מקבלים הגברים (או שהאקדמיה פשוט אינה משבחת את אותם סרטים בהם הנשים הן הדומיננטיות).

מה שמדאיג עוד יותר, מגלה מאמרו של לי, היא העובדה שרבים אינם מודעים לפער המגדרי גם כאשר הם עדים לו. לדוגמה, ג'יי קסידי, שהיה חלק מעורכי חלום אמריקני, האמין, כנשאל, כי לא היה פער בין משך זמן המסך של שני הכוכבים המובילים של סרטו. במציאות, כריסטיאן בייל זכה ל-60 דקות מסך בעוד שאמי אדמס נהנתה מ-46 דקות בלבד.

המחקר שערך לי הוא חלק ממודעות הולכת וגוברת לחוסר שוויון מגדרי בתקשורת. דיווחים מ"המרכז לחקר נשים בטלוויזיה ובקולנוע" ו"המרכז לנשים בתקשורת" עזרו לחשוף כמות רבה של חוסר שוויון מגדרי סטטיסטי (לדוגמה, ישנו מספר קטן יותר של נשים המועסקות בהפקת סרטים כיום לעומת בשנת 1998, ורק 28.4% מהתפקידים ב-100 הסרטים המובילים בשנת 2012 היו מיועדים לנשים). מחקרים אלו, יחד עם הממצאים שחשף לי, יספיקו אולי להוכיח אחת ולתמיד שחוסר שוויון מגדרי הוא בעיה מאוד ממשית ויאפשרו, לפחות לאלו המודעים לה ובעלי ההשפעה לשנות זאת.

ואכן, רבים מכוכבי הוליווד כבר עושים זאת. וויל פארל יזם לאחרונה חברת הפקות המנוהלת על-ידי נשים שמטרתה הבלעדית היא יצירת פרויקטים קולנועיים וטלוויזיונים המובלים על-ידי נשים. ג'ינה דייוויס גם היא הפכה לדוברת בנושא נשים בקולנוע. המוסד שהקימה "מגדר במדיה" עוסק בחקר חוסר שוויון ומציע פתרונות פשוטים לטיפול בבעיה.