ישראל הוסרה מרשימת מפרי הקניין הרוחני

נציג הסחר של ארצות הברית, ה-USTR, הודיע על הסרתה של מדינת ישראל מה"רשימה השחורה" של מדינות שאינן מגינות באופן מספק על זכויות קניין רוחני.

המהלך שהוביל להסרתה של מדינת ישראל מ"הרשימה השחורה" נובע ממסמך הבנות שנחתם עם ממשלת ארצות הברית, לאחר משא-ומתן שנוהל על-ידי צוות בין-משרדי של משרד המשפטים (מחלקת יעוץ וחקיקה - אזרחי) ונציגים ממשרדי הכלכלה (מינהל סחר חוץ), הבריאות והאוצר. יישום ההסכם נעשה בעיקרו באמצעות שני תיקונים נפרדים לחוק הפטנטים, וכן תיקון לפקודת הרוקחים, שהאחרון בהם עבר בקריאה שלישית בכנסת בחודש ינואר 2014.

בתום מאמץ מרוכז וממושך לקידום הליכי החקיקה אלה, ועם קבלתם בכנסת של כל התיקונים להם התחייבה מדינת ישראל בהסכם, הוסרה מדינת ישראל מהרשימה השחורה.

שרת המשפטים, ציפי לבני: "מדובר בהישג משמעותי המביא לידי ביטוי עשייה רבה לקידום מעמדה הבינלאומי ומיצובה של ישראל כמדינה מובילה בתחום הקניין הרוחני. אני מודה לכל העוסקים במלאכת המשא-ומתן עם נציג הסחר של ארצות הברית ומברכת על העבודה המאומצת להשלמת תיקוני החקיקה, שהובילו לשיפור ההגנה על זכויות קניין רוחני במדינת ישראל. משרד המשפטים בראשותי ימשיך להוביל את ההגנה על זכויות הקניין הרוחני, מתוך ההבנה כי שמירה עליהן מעודדת חדשנות ויצירתיות, ומתוך כוונה לשמר את מעמדה של מדינת ישראל כמדינה שומרת ואוכפת חוק".

דרגת חומרה גבוהה

דוח 301 של נציג הסחר של ארצות הברית (ה-USTR) מפרסם מדי שנה רשימה המפרטת את המדינות שלטענת ארה"ב אינן מגינות על קניין רוחני במידה מספקת. מעולם לא נטען כי ישראל מפרה אמנות בינלאומיות אליהן היא מחויבת, אך נעשה שימוש ברשימה זו כדי להפעיל לחץ על מדינת ישראל לשנות את מדיניותה בענייני קניין רוחני.

הרשימה מחולקת למספר דרגות של חומרה ומאז שנות התשעים מדינת ישראל הופיעה ברשימה בדרגות שונות. מאז 2004 נערך מו"מ עם נציג הסחר של ארה"ב כדי להסיר אותה מרשימה זו הן בירושלים והן בוושינגטון.

מטעם מדינת ישראל, נוהל המו"מ על-ידי הצוות הבין-משרדי כפי שצוין לעיל, אשר כלל נציגים של משרד המשפטים (מחלקת ייעוץ וחקיקה), מינהל סחר חוץ, משרד הבריאות ומשרד האוצר.

בשנת 2010 חתמה הממשלה על מזכר הבנות עם נציג הסחר, שבמסגרתו התחייבה להביא לכנסת שלושה תיקוני חקיקה לחיזוק ההגנה על קניין רוחני בתחום תרופות מקור ("תרופות אתיות"). ההבנות אליהן הגיעו הצדדים הביאו לשיפור ביחסי ארה"ב וישראל בקשר לקניין רוחני. בין היתר, סלל מזכר הבנות זה את הדרך להצטרפותה של מדינת ישראל ל-OECD.

במזכר ההבנות הוסכם על מתווה כללי ובמסגרתו התחייבה מדינת ישראל לערוך מספר תיקוני חקיקה לחוק הפטנטים לפקודת הרוקחים. העבודה על תיקוני חקיקה אלו החלה עם חתימת מזכר ההבנות ובעקבותיו ירדה ישראל מדרגת החומרה הגבוהה ביותר. תיקוני חקיקה אלו היו מורכבים ונדונו רבות בוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת ה-18 ובכנסת ה-19, והאחרון שבהם עבר בקריאה שלישית בכנסת בחודש ינואר 2014. את יישום ההסכם הובילה מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים.

כעת, כאמור, בתום מאמץ מרוכז וממושך לקידום הליכי החקיקה אלה, ועם קבלתם בכנסת של כל התיקונים להם התחייבה מדינת ישראל בהסכם, הוסרה מדינת ישראל מהרשימה השחורה.