הכנסת אישרה את חוק המשילות פה-אחד

במליאת הכנסת אושר (יום ג', 11.3.14) חוק המשילות. 67 חברי הכנסת של הקואליציה הצביעו בעדו והוא עבר ללא מתנגדים או נמנעים, לנוכח החרמת סיעות האופוזיציה את הדיון. הרוב הנדרש לתיקון חוק-יסוד זה, הוא של 61 חברי כנסת.

השר אביגדור ליברמן סיכם באופן תקיף את הדיון על חוקי המשילות בשם הממשלה: "כל מה שאנחנו ראינו פה ביממה האחרונה זה מחזה של צביעות ובכיינות. כל פעם ששמעתי את בוז'י חיפשתי מטפחת לנגב את הדמעות. כל הזמן הוא בוכה ומקטר והצביעות פה זועקת לשמיים. כל אותם אנשים שכרגע כל כך חרדים לדמוקרטיה הישראלית, הגישו בעצמם הצעות שדיברו על הצורך הדחוף בהעלאת אחוז החסימה. כל אחד שייכנס לאתר הכנסת יוכל לקרוא את הנאומים של דוברי האופוזיציה למה אכן צריך להעלות את אחוז החסימה. אנחנו עדיין באחוז נמוך יותר מהרבה מדינות בעולם הנאור.

"חוק המשילות מהווה את היסודות הכי מוצקים לדמוקרטיה הישראלית. לגבי הטענה שהכל בחיפזון ולא נתנו אפשרות לאופוזיציה להתבטא - הצעת החוק הוגשה לפני עשרה חודשים, עברה בקריאה ראשונה לפני שמונה חודשים בדיון במליאה בו השתתפו 79 חברי כנסת. בוועדת חוק, חוקה ומשפט נערכו 29 ישיבות. תראו לי עוד חוק אחד שוועדה כלשהי דנה בחוק אחד כל כך הרבה ישיבות. 277 חברי כנסת לקחו חלק בדיונים. 253 מומחים לנושא הוזמנו מבחוץ. הדיונים נמשכו 47 שעות. לא היה חוק שהיה בו דיון כל כך ארוך מקיף ויסודי, ואחרי זה עוד טוענים שלא היה לאופוזיציה מספיק זמן ללמוד את החוק.

"הגיע הזמן שתקום ממשלה שיכולה להוביל סדר יום ברור ולא פשרה על פשרה. ממשלה שתוכל לקבל החלטות ולא עסוקה כל הזמן בתחזוקת הקואליציה.

"ראיתי אתמול בטלוויזיה את ח"כ זחאלקה ששולח אותי בחזרה לרוסיה, ושמחתי לראות שחבריו הם נציגי הטרור, ח"כ זחאלקה היורש של עזמי בשארה, וח"כ חנין זועבי שהתעמתה עם חיילי צה"ל על המרמרה. זו אופוזיציה של נציגי ארגוני הטרור, של הפוסט ציונים, של הבכיינים".

את חוקי המשילות יזמו חברי הכנסת רונן הופמן (יש עתיד) ודוד רותם (הליכוד ביתנו).

להלן עיקרי הסעיפים בחוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 62), התשע"ד-2014 המופיעים בחוקי המשילות:

• אחוז החסימה - החוק הנוכחי קובע כי מפלגה שלא זכתה ב-2% מסך הקולות, לא תזכה לייצוג בכנסת. החוק הנוכחי מעלה את אחוז החסימה ל-3.25% (4 מנדטים).

• אי-אמון - על-פי ההצעה, ההצעה להביע אי-אמון בממשלה, תהיה הצעה קונסטרוקטיבית. הצעה שתוגש למליאת הכנסת להביע אי-אמון בממשלה, תחייב את מציע ההצעה, להגיש הצעה לממשלה חלופית. ההצעה תנקוב בשם חבר הכנסת שיכהן בתפקיד ראש הממשלה, שמות השרים חברי הממשלה, וכן את קווי היסוד של הממשלה המוצעת. הממשלה החדשה, תיכון מיד עם תמיכת מליאת הכנסת, בהצעת האי אמון ובממשלה החלופית. כלשון המציעים. אם על ההצעה יחתמו 61 חברי כנסת, ההצעה תידון לא יאוחר משבוע, מיום הגשת ההצעה.

• מימון מפלגות - ההצעה קובעת כי מימון המפלגות השנתי, יועבר רק למפלגה שתמנה לפחות שני חברי כנסת. מתוך מטרה לייצר תמריץ שלילי בפני חברי הכנסת, שימנעו להתפלג מסיעתם. אולם, הסנקציה הכלכלית המוצעת, לא תושט על מפלגות שיתמזגו לצורך ריצה משותפת בבחירות, מתוך כוונה להתפצל לאחר הבחירות.

• ממשלה - החוק הנוכחי, לא מגביל את מספר שרי הממשלה, ומאפשר למנות שר בלי תיק. ההצעה קובעת, כי מספר שרי הממשלה כולל ראש הממשלה, יוגבל ל-19, תבוטל האפשרות למנות שר ללא תיק ויוגבל מספר סגני השרים לארבעה. אולם, הממשלה תוכל לבקש את תמיכת הכנסת למינוי שרים נוספים, אם 70 חברי כנסת יתמכו בהצעה.

• פיצול סיעות - החוק הנוכחי מאפשר לשליש סיעה או למינימום שבעה חברי כנסת, להתפצל לשתי סיעות. הצעת החוק מבטלת את האפשרות לשבעה ח"כ להתפצל מסיעתם. עוד נקבע בהצעה, כי חבר כנסת יוכל להתפצל מסיעתו, אם סיעתו החליטה להתמזג עם סיעה אחרת. ח"כ שיתנגד למיזוג, יוכל להתפצל מסיעתו. אולם, מפלגות שיתמודדו יחדיו לכנסת, יוכלו להתפלג לאחר הבחירות ללא סנקציות כספיות.

• תקציב המדינה - הצעת החוק מבקשת לקבע בחוק את ההיתר שניתן לממשלה, להוציא כספים בתקופה בה הממשלה פועלת ללא תקציב מאושר, 1/12 מהתקציב בפועל, לרבות השינויים שבוצעו בתקציב במהלך השנה שעברה. ולא להוציא כספים, לפי התקציב שאושר בחוק התקציב האחרון שאושר. על-פי ההצעה, משרד האוצר יפרסם את הוצאות הממשלה בתקופה בה הממשלה פועלת ללא תקציב מאושר. עוד הוחלט, להעניק לממשלה חדשה, 100 ימים לאשר תקציב חדש במקום 45 יום הניתנים על-פי החוק הנוכחי.

יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט, ח"כ דוד רותם (הליכוד ביתנו), תקף במליאת הכנסת את יו"ר העבודה, ח"כ יצחק הרצוג, בסיכום הדיון על חוקי המשילות: "ביומיים האחרונים אני שומע את ראש האופוזיציה וחבריו מדברים על נושא הדמוקרטיה, והנה מסתבר שלא מדובר כלל בעניין דמוקרטיה. ראש האופוזיציה מנסה לארגן לעצמו את הקואליציה אחרי הבחירות הבאות, והוא גילה שאם הוא לא יבוא להצביע על חוק הגיוס, החרדים יתמכו בו. זה מה שמעניין אותו, לא דמוקרטיה מעניינת אותו, ולא חוקי המשילות. כאשר חברי האופוזיציה ידעו שאין להם טענות אמיתיות נגד החוקים, כל מה שמעניין אותם זה למצוא חן בעיני החרדים, וכאשר ידוע להם שמי שיצביע בעד השוויון בנטל, לא יזכה לשיתוף פעולה עם החרדים, הם מעדיפים שלא לבוא להצבעה.

"שימו לב לדבר מעניין, הח"כים החרדים נמצאים יחד עם זהבה גלאון וחבריה באופוזיציה כדי שהם יתמכו זה בזה. ברור להם שאם הם יבואו לכאן הם יצטרכו להצביע בעד חוק הגיוס וזה דבר שמפחיד אותם. הציבור במדינת ישראל איננו טיפש, הוא רואה את ההצגה הזו אבל גם מבין שמי שלא יהיה כאן ויצביע בעד השוויון בנטל, מונע את האפשרות להעביר את החוק הזה. הציבור ילמד אותם שמי שלא רוצה להצביע מכיוון שהוא רוצה למצוא חן בעיני החרדים, ישלם את המחיר היקר ביותר.

"יש בעיה שכל מיני אנשים שרוממות הדמוקרטיה בגרונם, והם לא באים לנמק את ההסתייגויות שלהם, אחר כך הם לא יכולים לטעון שום דבר בשם הדמוקרטיה. מי שרוצה לדבר על דמוקרטיה שיבוא לחדר הזה וכאן יטען את טענותיו ויעמיד את הדברים להצבעה. כל הטענות של ראשי האופוזיציה בימים האחרונים, פוגעות בדמוקרטיה הישראלית. יש מצב ראוי שמי שרוצה לטעון לדמוקרטיה ישחק בכללי הדמוקרטיה. מי שנוהג כפי שנהגה האופוזיציה, אין לו מקום בדמוקרטיה הישראלית ואין לו מקום בבניין הזה".

יו"ר יש עתיד, השר יאיר לפיד, אמר: "אני רוצה לברך את מליאת הכנסת על אישור התיקונים לחוק יסוד הממשלה ולחוק יסוד הבחירות לכנסת.

"אני רוצה לברך את הציבור הישראלי שיקבל מעתה ממשלות מתפקדות יותר, חסכוניות יותר, יעילות יותר. ממשלות שיש בהן רק 18 שרים, ממשלות שממוקדות בעשיית עבודתן ולא בכיבודים ובלשכות שרים מיותרות, ממשלות שאין בהן שרים ללא תיק, ממשלות שיש להן יכולת משילות ממשית.

"אני רוצה לברך את הציבור הישראלי שיקבל מעתה כנסות עם מסגרות פוליטיות רחבות יותר, בדלניות פחות, שיכולת הפיקוח שלהם על עבודת הממשלה תגבר, שהדיונים בהן יהיו ענייניים יותר, מקצועיים יותר, קונסטרוקטיביים יותר.

"אני רוצה לברך גם את חברי, שר החוץ אביגדור ליברמן, שהעבודה המשותפת על החוק הזה הביאה לתוצאה הרצויה והראתה שוב איך בממשלה הזו, העיסוק המרכזי הוא בטובתו של האזרח ולא בקרדיט".

האופוזיציה מקיימת כינוס נפרד ובכוונתה להחרים גם את הדיון על חוק הגיוס.