בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב את מע"צ לפצות בעלת עדר בקר, שטענה כי כתוצאה מחציית שטחי מרעה הבקר שלה בעקבות עבודות להרחבת כביש 90 באזור המושב אליפלט, נגרמו לה נזקים.
זאת בין היתר בשל מניעת האפשרות להרביע את הפרות בשל האילוץ לחלק את עדר הבקר שלה לשני עדרי משנה, ולמקם כל אחד מהם בצד אחר של הכביש, וזאת נוכח חוסר האפשרות של העדר לחצות את הכביש החדש.
התביעה, על סך 3 מיליון שקלים (לצרכי אגרה), הוגשה בספטמבר 2009 על-ידי עלי ויקטוריה, קשישה בת למעלה מ-80, תושבת המושב אליפלט, המחזיקה ביחד עם ילדיה בשטחי מרעה בקר טבעי בשטח של אלפי דונמים על-פי הסכם הרשאה לרעייה עם המינהל.
במועדים הרלוונטיים לתביעה מדובר היה בכ-3,400 דונם ממזרח לכביש 90 וכ-700 דונם ממערב לכביש.
בתביעה נטען, כי במסגרת ביצוע העבודות על-ידי מע"צ, נגרעו כ-76 דונם משטחי המרעה של התובעת לטובת הכביש, ובנוסף מנעו העבודות בכביש את אפשרות המעבר משטח המרעה הממוקם מערבית לכביש לשטח המרעה הממוקם מזרחית לו, באופן שאילץ את התובעת לחלק את עדר הבקר שלה לשני עדרים נפרדים ולמקם כל אחד מהם בצדו האחר של הכביש, וזאת בעקבות חוסר האפשרות לחצות את הכביש החדש עם עדר הבקר.
לדברי התובעת, בשל חוסר אפשרות להעביר את עדרי הבקר דרך הכביש, נמנעה ממנה האפשרות להרביע את הפרות ששהו בצד המערבי של הכביש, ובכך נגרם לה נזק בשל אובדן עגלים.
מע"צ טענה להגנתה כי כביש 90 הפריד בין מושב אליפלט לבין המקרקעין של התובעת עוד בטרם בוצעה ההפקעה בשנת 2001, וכי הרחבת הכביש לא הצריכה את פיצול עדר הבקר. בנוסף, התובעת קיבלה התראה מראש על הכוונה להפקיע את המקרקעין והיה עליה להיערך להפקעה מבעוד מועד, וכי מכל מקום ניתנה לה גישה לחלק המערבי של המקרקעין.
השופטת, ד"ר
מיכל אגמון-גונן, קבעה בפסק הדין, כי התובעת אינה זכאית לפיצויי הפקעה של 76 הדונמים משטחי המרעה שלה, מאחר שהיא אינה הבעלים הרשום של המקרקעין והינה בעלת רישיון הדיר במקרקעין וברשותה רישיון שימוש במקרקעין הניתן לביטול.
לדברי השופטת, רישיון הניתן לביטול, אינו מקנה לבעליו פיצויים. בנוסף, קבעה השופטת כי התובעת אינה זכאית לפיצוי בגין ירידת ערך המקרקעין בעקבות הפקעה.
אולם קבעה השופטת כי התובעת רשאית לתבוע ממע"צ פיצויים בגין נזקיה בעקבות סלילת הכביש. השופטת השתכנעה כי התובעת הוכיחה כי כתוצאה מהעבודות להרחבת הכביש נחצו שטחי המרעה לשניים באופן שאילץ אותה לחלק את עדר הבקר לשני עדרי משנה וגרם לה לנזקים שתוארו על ידה בכתב התביעה.
לדברי השופטת, מע"צ הייתה מודעת לצורך האקוטי ביצירת דרך גישה חלופית לעדרי הבקר טרם ביצוע עבודות ההרחבה בכביש, אשר היו צפויות למנוע את מעבר הבקר מהחלק המערבי אל החלק המזרחי של שטחי המרעה.
השופטת דחתה את טענת מע"צ, לפיה התובעת קיבלה התראה מראש על הכוונה להפקיע את המקרקעין, וקבעה כי התובעת ובניה מודרו כליל מכל הדיונים שקדמו לביצוע העבודות, באופן אשר לא הותיר להם כל אפשרות להיערך לעבודות מבעוד מועד.
מתקבל הרושם, קבעה השופטת, כי מע"צ, שידעה היטב מה הם הנזקים הצפויים להיגרם לתובעת כתוצאה מהרחבת הכביש, בחרה לפעול בזלזול ובחוסר אכפתיות כלפי התובעת תוך התעלמות מהנזקים הצפויים לה.
השופטת חייבה את מע"צ לפצות את התובעת בסכום כולל של 1.56 מיליון שקלים בערכי קיץ 2007, סכום שישוערך למועד מתן פסק הדין. בין היתר, נקבעו לתובעת פיצויים בגין אובדן של 48 עגלים ועגלות בסך 150,000 שקלים נכון לשנת 2003, סכום שישוערך להיום. בנוסף חויבה מע"צ לשאת בהוצאות התובעת בסך 70,000 שקלים.
