כשליש מתושבי ירדן חיים מתחת לקו העוני, מהם 12% בתנאים מחפירים - כך עולה מנתונים רשמיים המגיעים מרבת עמון. העוני רווח בעיקר באזורים הכפריים, אך אינו מגיע לאזורים העירוניים, מופרק ומעאן בדרום, ואל האזורים צפופי האוכלוסין ברבת עמון ובצפון ירדן - ג'ירש ועג'לון.
אוכלוסיית ירדן מונה כ- 5.5 מיליון נפש, 65% מתוכם פלשתינים.
בעבר, ידעה רבת עמון מהומות והפרות סדר בעקבות המצב הכלכלי הרעוע. המהומות המשמעותיות ביותר פרצו באפריל 89', בעיירה הדרומית מעאן, על-רקע המשבר הכלכלי שהלך והחמיר בשל ירידת היקף הסחר עם עירק. מספר התושבים בעיירה נאמד בכ-70 אלף והיא משתרעת על שטח של 215 קמ"ר. ממוצע ההכנסה לנפש במעאן נמוך ב- 20% מהממוצע בירדן, ואחוזי האבטלה שם גבוהים מאוד.
המהומות של 89' נמשכו מספר ימים והתפשטו לכל אזור הדרום והגיעו אף למרכז ירדן. המשבר פגע אז בעיקר במגזר הבדואי, המהווה משענת למשטר, אף יותר מבאוכלוסיה הפלשתינית. בתגובה, פרס הצבא הירדני כוחות באזור הדרום והצליח לבלום את המהומות. בעקבות האירועים, הלכו וגברו הקריאות לרפורמה כלכלית בירדן. בתחילת שנות ה-90' ידעה ירדן הפרות סדר נוספות על-רקע כלכלי.
ממשלות ירדן לדורותיהן מנסות זה שנים להיאבק בעוני ובאבטלה הפושטים במדינה, באמצעות תוכניות ויוזמות כאלה ואחרות למען השכבות החלשות. בעבר, הונהגה בירדן מדיניות סעד ו"הביטוח הלאומי" היה משלם מידי חודש סכומי כסף למשפחות שאינן מהוות כוח עבודה. אולם, מאז השתנתה המדיניות והותוותה אסטרטגיה לאומית חדשה הדוגלת בהקניית ידע ובפיתוח כוח האדם. המטרה: הבטחת ביטחון כלכלי ארוך טווח למשפחות.
ירדן משקיעה בשירותים בסיסיים בתחום הבריאות והחינוך, על-מנת להביא לצמיחה כלכלית מבוססת ידע. התנאים לקבלת דמי ביטוח לאומי נוקשים מאוד ועל השכבות מעוטות היכולת ליטול חלק בשיפור מצבן ולצאת לעבוד. בימים אלה, מועסקים אלפי עובדים חדשים במפעלים בירדן במסגרת מיזמים של הממשלה בסחב ובאירביד, בשכר של כ-120 דינרים בחודש.
אחד החששות הוא מהידרדרות כלכלית, המאיימת על יציבות המשטר ההאשמי. האפשרות שגורמים פלשתיניים ייאחזו במושכות השלטון בירדן, נתפסת בישראל כתרחיש קיצוני, שיש למנוע בכל מחיר.
