אז מה קרה שם, בשושן?

תור דליל. בעמדת הקופה שלי אני בן יחיד. גם כשהצפיפות גדולה אני בוחר, אם בכלל יש ברירת בחירה, לסלק חשבון קניותיי בקופה הזאת מפני שהקופאית, מנוסה, מסבירת פנים, מסייעת - כשאין הבריות הממתינות דוחקות בה להתפנות אליהם - באריזה.

פורים חל השנה ביום א', כך שבמוצאי שבת קוראים את המגילה פעם ראשונה השנה, בהתאם לכלל ההלכתי ש"חייב אדם לקרות המגילה בלילה ולשנותה ביום". ובשבת, ערב פורים, קוראים בתורה את פרשת צַו וגם את התזכורת "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק". קביעות כזאת חוזרת על עצמה מדי כמה שנים (מעוברות) אבל זה לא קבוע. בכל אופן כשזו הקביעות, מעניין לבחון מה הקשר בין פרשת השבוע ובין פורים שיוצא בהמשך ישיר אליה. במבט ראשון אפשר להסתפק במה שהזכרנו כבר, שקוראים בספר שני את התזכורת ביחס לעמלק [דברים כ"ה]: [יז] זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. והרי המן היה מזרע עמלק, ניסה להשלים את המלאכה שהחל סבו. אבל בדיוק מסיבה זו אנחנו קוראים את הקטע הזה כל שנה בשבת שלפני פורים, בלי קשר ליום שבו חל חג הפורים.

שודד ים ומלח, קליאופטרה ופרעה, נערת פרחים ומכשפה, סנטה קלאוס ותינוק, ועוד תחפושות רבות ומגוונות נראו במסיבת הפורים לעובדי המרכז הרפואי לבריאות הנפש טירת כרמל, שהקדימו לחגוג באולמי הילולה בצ'ק פוסט, בערב חגיגי, צבעוני ושמח. העובדים, כולל חברי ההנהלה, לא חסכו מאמצים והשקיעו בתחפושות שחלקן היו מקוריות ומצחיקות וכולן תרמו למצב הרוח המרומם. היו כאלה שנכנסו לתפקיד הדמות אליה התחפשו וגילו כשרון משחק לא מבוטל, והיו כאלה שלא ניתן היה לזהותם, והם השתעשעו מהניחושים הפרועים שהשמיעו סביבם במטרה לפצח את סודם.

לראשונה בחיי הוזמנתי ל"מִשְתֶה פורים מַקְרוֹבּיוֹטִי", ולא סתם לסעודת פורים. גם "משתה", גם "מקרוביוטי"? כנראה המזוזה שלי עשתה משהו טוב לאחרונה. כאשר שככה ההתרגשות, טופף פנימה הסיפוק: אף אורח לא יעז להגיע לאירוע כזה - השייך לכּיבּוּדְיוֹן העליון ויוגשו בו, מן הסתם, רק פחמימות בעלות תואר שני ותודעת שירות מפותחת - עם גימיק דוחה כמו אוזני המן ממולאות בשר. וכבר היו דברים ודברות מעולם.

חמת גדר במסיבת תחפושות מיוחדת כל מי שמתחפש לתנין, תוכי טווס או כל בעל חיים אחר הנמצא בחמת גדר מקבל כניסה חינם!