"את המשפט העברי יש לראות בעיניים של תורת המוסר. הרבה פעמים כשאני מתחיל לטפל בתיק שלפני, אני אומר לעוזרים: מה הפתרון הצודק? לפני שמתחילים במובאות מהדין העברי או להבדיל מבית המשפט העליון בקמצ'קה, צריך לבדוק מה הפתרון הצודק". כך אומר (יום ו', 28.3.14) שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, בסמינריון המשפט העברי של ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.

לדברי רובינשטיין, לצד ריבוי התיקים והעומס בבית המשפט העליון - יש בכך יתרון בדמות האפשרות לעשות יותר צדק אינדיבידואלי. "לפעמים זה לא מתבטא בפסק דין של עשרות עמודים שילמדו בפקולטה למשפטים, ואולי לא תיכנס להיסטוריה עם יצירת מופת, אלא בהסכמה בריבו של האזרח מול השלטון. לפעמים אפשר לדחות את זה בנימוקים פרוצדורליים, אבל אפשר לדון ולהשיג תוצאה יותר צודקת לאזרח".

רובינשטיין הוסיף: "אפשר לגמור תיק בדיון אחד של שעה, פסק דין ושלום ולהתראות. אבל לפעמים יושבים ארבעה ושישה דיונים, כדי להשכין שלום בתוך משפחה, או כאשר הרשויות לא זזות עם הפיצויים בשדרות. אתה מחפש שהמשפט והצדק יהיו יחדיו, גם אם ההכרעה היא של חצי עמוד: הגענו להסכמה כזו וכזו. לי אישית זה עושה הכי הרבה סיפוק".

נשיא בית המשפט העליון, יואל זוסמן - סיפר רובינשטיין - נשאל מה היה התיק שגרם לו את הסיפוק הגדול ביותר. זוסמן השיב, כי היה זה בערעור פלילי שהוגש אחרי כל המועדים, הקל ביותר היה לדחות את הערעור בשל האיחור, אבל הצדק היה לתת לו את האפשרות לערער - וכך החליט.

לדברי רובינשטיין, השגת פשרה היא חלק מהותי מהדין, והמשפט העברי דוגל בה באופן נחרץ. "השבוע לא היו לי פסקי דין, אבל היו לי שתי פשרות שכל כך שמחתי עליהן. בית המשפט, גם העליון, צריך לעבוד קשה להשיג פשרה. לכן אני מאוד תומך בגישור, לכן אני מאוד תומך ב-79א (על דרך הפשרה) כשאין ברירה".