"חרף כל פשעיו, תרומתו של שמואל דכנר לביעור השחיתות והסיוע שהעניק לרשויות האכיפה, הם חסרי תקדים". כך אומר (יום ב', 31.3.14) עו"ד אילן סובל, מפרקליטיו של דכנר, בתגובה לפסק הדין במשפט הולילנד.

לדברי סובל, "שנים השתאו רבים כיצד הוקמה המפלצת על ההר. היו שאמרו שההר יוליד עכבר. בסופו של דבר, ההר הוליד מפלצת ושחיתות ציבורית התגלתה במלוא מערומיה ובמלוא כיעורה (וזה בלי להזכיר את השחיתות בפרשות האחרות שהכריע בהן בית המשפט בנושא תעשיות המלח וחברת הזרע).

"השופט אברהם היימן, שהיה הראשון שנחשפה בפניו חומרת הפרשה קבע כי מדובר בפרשת השוחד מהחמורות שהיו במדינה, שוחד שחודר לרשויות השלטון. דברים חמורים ונוקבים אלה מקבלים היום משנה תוקף בהכרעת הדין המדהדת של בית המשפט המחוזי. כשכתבתי לראשונה את כתב התביעה בעבור שמואל, לא בכדי שקלתי לצטט מדבריו של העיתונאי אברהם גל, שפרסם ביום 23.12.06 את הדברים הבאים:

"'על אחד הרכסים הגבוהים והבולטים בדרום העיר, במקומם של חורשת אורנים ובית מלון צנוע, ממוקמת מפלצת נדל"נית, שהכינוי 'מכוערת' מהווה לגביה מחמאה. מדובר במבנן מגלומני של מאות יחידות דיור, אדיר מסה, חוסם נוף ונתקע בברוטאליות לעין כל עובר ושב בטווח רחב - ואין מפלט. הבניינים הענקיים ורבי הקומות מגמדים את סביבתם ומטביעים עליה את חותמם הגס.

"'גם בפני עצמה מדובר בבנייה מכוערת להפליא ונעדרת כל חן תכנוני. על-רקע הבנייה בירושלים בכלל ובמיקומה הספציפי בפרט, מקבלת בנייה זו צביון כוחני ובריוני, כמכריזה: הכסף יענה את הכל. נוצר מצב, שרק שהייה במבנן הולילנד פוטרת במשהו את שוהיו מהמפגע הסביבתי - שכן זהו כמעט המקום היחיד ממנו לא רואים את המבנן.

"'מתבונן האזרח הפשוט בפלצות במפלצת ולא מצליח להבין: מי - ובעיקר למה - אחראי לאישור המפגע? התשובה ידועה אולי למי ששימש ראש עיר בעת אישור התוכנית [אולמרט] ולמי ששימש אז יו"ר ועדת התכנון המקומית [לופוליאנסקי]. לפחות גורם אחד לא הפסיד מהאסון הסביבתי: בעלי הקרקע'.

"למן תחילת ייצוגו של שמואל ידענו, כי תיאוריו לגבי האופן המושחת שבו הצליח לקדם את הפרויקט - נכונים. מאז שנת 2008 ובמשך חמש שנים ליווינו יום יום, שעה שעה, את שמואל דכנר ז"ל במאבק איתנים מול כוחות חזקים שקמו עליו לכלותו וגם עלינו, כפרקליטיו, על-מנת שננטוש אותו.

"ראינו עד כמה נחוש היה להביא את האמת לבית המשפט, וגם אם שגה פה ושם וגם אם נכשל פה ושם, כפי שקבע בית המשפט - 'למגינת הלב, הוא דיבר אמת'. הוא חשף פרשות ופרטים שאלמלא הוא - לא היה הציבור נחשף אליהם. בדברי הספד שנשאתי בהלוויתו של שמואל דכנר, אמרתי בין היתר כי בשליחות שנטל על עצמו כעד המדינה, הוא כיפר על כל עוונותיו ומירק את כל פשעיו.

"יש בליבי צער על כך ששמואל לא שרד את ההליך ולא זכה לשמוע את הכרעת הדין. יש בליבי גם צער על כך שבית המשפט לא גילה מעט חמלה לשמואל, בזקנתו ובחוליו, ואף הכביד עליו את עולו. חרף כל פשעיו, תרומתו של שמואל דכנר לביעור השחיתות והסיוע שהעניק לרשויות האכיפה, הם חסרי תקדים".