|
|
מי אחראי? [צילום אילוסטרציה: מן הטלוויזיה]
|
|
|
|
|
הקלות בה עיקר הטיפול בהטרדה המינית במקום העבודה נעשה תמיד במעגל המצומצם של התוקף והקורבן מאפשרת פעמים רבות, אם לא תמיד, את נפקדות העמיתים לעבודה. לא אחת, החברים במקום העבודה, שלא לדבר על המנהלים בארגון, עוצמים עין מול מקרים של הטרדה מינית, ואינם רואים בעצמם שותפים לדבר העבירה.
עובדה מצערת היא שאין גם במערכת המשפטית, החברתית והתעסוקתית מי שיבהיר להם שעל-פי חוק הם עלולים למצוא את עצמם, בדיוק כמו התוקף, מאחורי סורג ובריח. ברוב המקרים, גם לקורבנות אין מודעות לנושאים אלו בחוק, וכפועל יוצא מכך, השותפים לדבר העבירה נשארים נקיים ללא רבב מהאשמה.
ד"ר לימור עציוני, סמכות משפטית בכירה בתחום הפלילי, פיתחה מתודולוגיה חדשה, תוך התבססות על מחקרים והיבטים פליליים, כמענה לעלייה המשמעותית בכמות אירועי ההטרדה המינית במקומות עבודה.
המתודולוגיה תורגמה לתוכנית ביצועית ומעשית המטפלת באתגר אי-המודעות ל"מה אסור" ול"מה מותר", ואי-המודעות לסכנות המאיימות על העובדים והמנהלים אשר מאפשרים, בעשייה או באי-עשייה, התפתחות אירועים של הטרדה מינית במקום העבודה.
סיכון פוטנציאלי
ההתמודדות השונה עם האתגר למניעת הטרדה מינית במקום העבודה מספקת מענה טוב יותר מהקיים לצרכים ולאינטרסים להגנה ומניעת סיכון של העובדים, המנהלים והארגון עצמו.
באמצעות הפנמת פוטנציאל הנזק לסביבת המעורבים מאירוע כזה במקום העבודה, הטמעת התוכנית אמורה ליצור סביבת עבודה ש"אינה ידידותית" להתנהגויות שמסתיימות בהטרדה מינית בעבודה.
עד היום, מניעת עבירות מין שמה דגש על המעגל הפנימי בעבירה - כלומר, על התוקף והקורבן.
ד"ר לימור עציוני מסיטה את הדיון והמשאבים לכיוון המנהלים והעמיתים לעבודה, באמצעותם מיוצרת סביבת עבודה סטרילית מהתנהגויות המהוות מצע נוח להתפתחות עבירת מין בעבודה.
ד"ר לימור עציוני משמשת מרצה מבוקשת באקדמיה ומכהנת כסגנית דקאן בבית הספר למשפטים שערי משפט. היא נחשבת לסמכות משפטית בכירה בתחום הפלילי ובעבירות מין בפרט. מאמריה וספריה מצוטטים בבתי המשפט בישראל והלכות בית המשפט העליון נשענות על מחקריה.
