ראש המוסד וראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, אפרים הלוי, אמר היום (יום ב', 24.11.03) כי "הטרור הבינלאומי הפך לאיום קיומי על החברה החופשית. זו תובנה שיש לנו עכשיו ולא היתה לנו בעשור האחרון". הלוי הוסיף, כי "הטרוריסטים של היום מדהימים בגאוניותם השטנית ובכושר ההמצאה. יש לנו מלחמת מוחות, על כל המשתמע".
הלוי ציין, כי "אי אפשר לטפל בכל האיומים האלה ולהפוך כל אדם לנושאת מטוסים עם מערכת הגנה כוללת. צריך לקבל החלטות אמיצות. עלות ההתגוננות יקרה מאוד ומדינת ישראל אינה יכולה לממן זאת. לכן, יש לבצע תיעדוף מאמציה נוכח האיומים".
לדבריו, מדובר בתופעה חדשה, ומולה צריך את המוחות המתאימים. לצורך המאבק בטרור, הוא מציע מהפכה תפיסתית וגיוס המגזר הפרטי לסיוע. "יש נושאים שיישארו באחריות לאומית, כמו הטיפול במתאבדים, ויש נושאים שצריך להעביר לאחריות היוזמה הפרטית, כמו הגנה על מערכות המחשבים של חברות ממשלתיות, ציבוריות, ופרטיות".
הלוי אמר את הדברים, בכנס לציון עשור לחברת "אקספרט מערכות משולבות", בו נכחו מאות מראשי תעשיית התוכנה, מנהלי מערכות מידע ומנהלי אבטחת מידע ותקשורת מארגונים רבים בארץ.
"הרבה דובר על יכולות כימיות וביולוגיות של ארגוני הטרור, אולם אסור שהנושא הזה יסיט את תשומת הלב. הטרור משתמש בפצצות קונבנציונליות כדי להשיג מטרות בלתי קונבנציונליות", אמר הלוי בכנס.
ראש המוסד לשעבר טען, כי אלמנט ההרתעה אינו קיים בתחום הטרור החדש: "האנשים אינם מפחדים למות. לכן, אמצעי ההרתעה הרגילים שהיו קיימים בזמנים אחרים, במלחמות אחרות, אינם קיימים. המושג בו נהגו גם אצלנו להשתמש - 'להעביר את המלחמה לשטח האוייב' - אינו רלוונטי".
לדברי הלוי, הבעיות איתן צפויים ישראל והעולם החופשי להתמודד בשנים הקרובות, מצריכות היערכות לטיפול במבנים ובעיקר רבי קומות; פיתוח אמצעי גילוי של חומרי נפץ, כאשר לדבריו "היריב מפתח כל הזמן אמצעים חדשים, וגם כאן יש צורך להיכנס למלחמת מוחות כדי לטפל בנושא כהלכה"; היערכות להגן על תחבורה ציבוריות ותחבורה תת-קרקעית מפני איומים ביולוגיים וכימיים; הגנה על מערכות המחשוב, בעיקר בחברות ציבוריות, כדי לאפשר פעילות עסקית, "מול כוונות זדוניות של גורמים שהינם הרבה יותר מהאקרים בעלי כוונות פליליות"; וכן שקילת הכנת ערכת התגוננות לאזרח, "אם הטרור לא ידעך".
הלוי ציין גם את הטרור ברשת האינטרנט (Cyber Terror), ואמר כי מדינת ישראל הקימה גוף שמטרתו להגן מפני איומים אלה, אשר בראשו עומד ראש המועצה לביטחון לאומי. מטרת הגוף היא, להגדיר את סדרי העדיפות הלאומיים בעניין זה, ואיזו אחריות תוטל בעניין זה על המגזר הפרטי, שכן ברור שתקציבי המדינה לא יספיקו למגננה. הלוי דיבר על יוזמות חקיקה, עליהן נשמע עוד מספר חודשים, שמטרתן לחייב את המגזר הפרטי להגן על מערכות המחשוב שלהם.
מנכ"ל אקספרט ישראל: ישנה עלייה תלולה בניסיונות
החדירה למערכות המידע של גופים שונים
מנכ"ל אקספרט ישראל, אלון שטרסמן, אמר כי "אנו מבחינים כיום בעלייה תלולה של ניסיונות חדירה למערכות המידע של גופים שונים. מרבית מערכות המידע היום, עובדים בתקשורת הפתוחה לציבור כולו או רק לציבור מסויים, מה שמגדיל את אפשרות חשיפת המידע לגורמים עויינים. גורמי טרור אלה מפתחים מידי יום כלים חדשים, כדי לפרוץ למערכות מוגנות. זאת, במטרה לנסות ולשלוף מידע רגיש או לפגוע במערכות המידע, כך שההתמודדות בזירה זו היא יומיומית".
שטרסמן ציין עוד, כי "קיימים פתרונות טכנולוגיים לטיפול בנושא - אותם אקספרט מיישמת בארגונים שונים, אך הדבר דורש הקצאת משאבים חכמה וחידוד המודעות וההבנה שטרור אינו נחלתו רק של הממסד. הוא יכול לפגוע בכל ארגון - מיכולתו לשרוד ולהתקיים ועד לפגיעה בחיי אנשים, דרך הפגיעה במערכות המידע".
"המאבק בטרור הטכנולוגי", הוסיף שטרסמן, "מתחלק לשניים: מניעה, והיערכות לאסון. מטרת המניעה היא, למגן את המערכות באופן שיקשה מאוד על גופים לא מורשים לחדור למערכות רגישות ואם כבר חדרו למערכת, לזהות זאת מיידית ולחסום כל אפשרות לבצע נזק אמיתי".
ההיערכות לאסון היא לבנות מערכות שמטרתן 'המשכיות עסקית' של הארגון בצורה מלאה או חלקית, אם יתרחש אסון או כל מקרה המשבית את הפעילות. לדוגמא, מערכת מידע רפואי או תיקי חולים בבתי חולים, אשר במקרה של השבתה מלאה או חלקית, עלולה לגרום לכך שהטיפול בחולים ובמידע הקריטי הקשור בהם לא יהיה זמין, או גרוע יותר, שיוצג מידע לא נכון או אמיתי, ועקב כך לגרום לנזק בלתי הפיך ולאובדן חיים".
רק, לכאורה, לפי שעה
