עו"ד יוסף רוטמן מגבעת עדה טוען כי ערעור שהגיש על ההחלטה להשעותו מחברותו בלשכה ל-13 שנים עלה לו ביוקר. זאת לאחר שהערעור הנגדי שהגישה ועדת האתיקה של הלשכה רק כדי להוות "משקל נגד" לערעורו בהתאם להודאת נציגה התקבל, והוחלט על הרחקתו לצמיתות מהלשכה.
רוטמן נדון לעונש של 6 חודשי עבודות שירות בעקבות הרשעתו בבית משפט השלום בחדרה בשני סעיפי אישום של גניבה בידי מורשה, זיוף ושימוש במסמך מזויף.
בסעיף האישום הראשון נטען כי הוא קיבל מלקוחו 29,000 שקלים לצורך טיפול בהגשת תביעת דמי שכירות ונזקין, אך לא הגיש כלל כתב תביעה ואף הציג בפני הלקוח מסמך הנחזה כהעתק של כתב תביעה ועדכן אותו בהמשך כי התביעה מתנהלת למרות שלא הוגשה כלל.
בסעיף האישום השני נטען כי רוטמן חזר על המעשה פעם נוספת ואף שקיבל מלקוח אחר 87,000 שקלים לשם הגשת תביעה נגד אגד לא הגיש כלל את התביעה הציג בפניו מסמך הנחזה ככתב תביעה ועדכן אותו בהמשך כי התביעה הוגשה וכי מתקיימים דיונים בבית המשפט הנדחים מעת לעת.
עוד בטרם הגשת כתב האישום נגדו הוא הועמד לדין משמעתי בפני בית הדין המשמעתי המחוזי של הלשכה בגין המעשים שיוחסו בסעיף האישום הראשון ונדון להשעיה לתקופה של 10 שנים.
לאחר שנגזר עונשו, החליט בית הדין המשמעתי המחוזי להטיל עליו עונש השעיה נוסף כך שעונש ההשעיה הכולל הועמד על 13 שנים. רוטמן ערער על החלטה זו בפני בית הדין המשמעתי הארצי וביקש לקצר את ההשעיה שהוטלה עליו כך שיהיה עליו לשאת עונש השעיה של 11 שנים.
לדבריו, כאשר התברר לוועדת האתיקה אשר עד אז לא מצאה לנכון לערער על החלטת בית הדין המשמעתי המחוזי כי הוא הגיש את ערעורו היא מיהרה להגיש ערעור נגדי תוך דרישה להוצאתו מלשכת עורכי הדין לצמיתות.
רוטמן מציין כי אילו לא הגיש את ערעורו לא הייתה ועדת האתיקה מגישה את ערעורה באופן עצמאי ונפרד על החלטת בית הדין המשמעתי המחוזי. לדבריו נציג ועדת האתיקה הודה בגילוי לב בפניו כי אילו הוא לא היה מגיש את ערעורו הייתה הוועדה נמנעת מלהגיש את ערעורה שנועד להוות "משקל נגד".
לפני כחודשיים ניתן פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי לפיו נדחה ערעורו של רוטמן ונתקבל ערעור הנגדי של ועדת האתיקה.
בערעורו בפני בית המשפט המחוזי בירושלים על החלטה זו, טוען רוטמן כי אכן המעשים שעשה הם קשים וחמורים ובעטיים הופסק עיסוקו כעורך דין פעיל מה שגרם לירידתו מנכסיו ולנקיטת הליכי פשיטת רגל נגדו מצד הנושים ולמעשה כל חייו התרסקו לנגד עיניו. בנסיבות אלו סבור רוטמן כי לא היה מקום להחמיר בעונשו ולהורות על הרחקתו מן הלשכה לצמיתות.
אשר על כן, מתבקש בית השפט המחוזי לבטל את פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי בכל הנוגע להרחקתו מחברותו בלשכה לצמיתות כך שעונש ההשעיה שיהיה עליו לרצות יישאר לעמוד על 13 שנים כפי שפסק בית הדין המשמעתי המחוזי.
