"רוב מערכות רפאל, אם היו שואלים את צה"ל - הן לא היו קיימות. ההשתנות של השוק והחיבור הטכנולוגי, הביאו להתפתחות ולצמיחה של רפאל". כך אומר (יום ד', 21.5.14) מנכ"ל החברה, יצחק גת, בכנס השנתי לביטחון לאומי של מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל.

"האג'נדה שלנו היא: רחוק וסלקטיבי. ההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות לרפאל להמשיך ולצמוח. לדוגמא: לטיל אוויר-אוויר יש עין שרואה למרחק מסוים. אם לא נחבר אותה לתקשורת, תהיה מגבלה", הוסיף גת. "כמעט כל מערך הנ"ט של ישראל הוא של רפאל, וכל מערכות ההגנה נגד נ"ט הן של רפאל".


אלתא והמגבלות הפוליטיות בייצוא


סמנכ"ל תע"א ומנכ"ל אלתא, ניסים הדס, אמר שעל החברה מוטלות שתי משימות אסטרטגיות: לתת מענה לצרכים הביטחוניים של ישראל ולתת מענה לחוסן העסקי של כלכלתה. "הנושא הביטחוני מורכב צפייה לעתיד על האיומים, ולהכין את עצמנו ששר הביטחון יבקש ויהיה לנו פתרון. הפתרונות באים מהבנת איומי הביטחון, בדיאלוג עם הצרכן המבצעי".

לדברי הדס, ישראל נתונה הן לאיום הקרקעי והן לאיום מוטס. "התפיסה כיום היא מלחמה סימטרית. התפיסה של הצד שכנגד היא להרוות את שדה הקרב באיומים, בטילים. נוסף לכך, נדרש מודיעין מדויק לזיהוי המטרה. בלי זיהוי מדויק, לא תהיה תקיפה. מבחינה אווירית, יש את הרקטות הרבות, יש את כלי הטיס המאוישים והלא-מאוישים שאנחנו צריכים להתמודד איתם".

הדס הדגיש את חשיבות העובדה ש-80%-90% מתוצרת התעשיות הביטחוניות מופנים לייצוא: "לדבר הזה יש היבט ביטחוני, כי ישראל מחזיקה בתעשיות מוקדי ידע שמתפרנסים מייצוא, ובעת פקודה הם זמינים למערכת הביטחון. אם התעשיה צריכה לתת מענה לצרכי הביטחון של ישראל, וישראל הייתה צריכה להחזיק את התעשיה, לא היו תקציבים. העובדה שהייצוא מחזיק את התעשיה, מאפשרת מתן פתרונות למערכת הביטחון".

בהתייחסו לתחרות בשווקים הבינלאומיים, אמר הדס: "לישראל יש מגבלות פוליטיות, כאשר אתה הולך לשווק מערכות. כדי לשרוד בשוק הייצוא, צריך להצטיין מבחינה טכנולוגית עסקית - להציע את הדבר הכי טוב. אם אתה כמו המתחרים שלך, אתה לא נבחר. הדיווחים על עלייה או ירידה בתקציבי הביטחון, מכריחים אותך לרוץ קדימה ולהצטיין. לכן, אנחנו מעודדים חדשנות. אנחנו רוצים ש-20% מהדברים שלנו יהיו חדשים. אנחנו מעריכים שככל שהטכנולוגיה שלנו תהיה מתקדמת, יהיו לנו יותר מתחרים ונצטרך להתחדש. פן החדשנות הוא הכרחי על-מנת לגדול ועל-מנת לשרוד".


תעש ושרשרת האספקה


מנכ"ל תעש, אבי פלדר, הזכיר שהלווין "אופק 10" שוגר באמצעות מנועים ופירוטכניקה תוצרת תעש. "רמת האמינות של המוצרים שאנחנו מייצרים שונה ממוצרים אחרים. אתה לא יכול לעשות משהו בשיגורים שרמת האמינות שלו נמוכה מ-100%. בנוסף, אנחנו צריכים לראות שכל שרשרת האספקה שמביאה למוצרים שאנחנו מייצרים, תהיה אצלנו. מדובר בדברים שאתה צריך לפתח לבד.

"בעקבות ההנעה הכבדה, פיתחנו מגוון גדול של רקטות ומערכים שלמים. אחת מהם היא רקטה של 40 ק"מ. פיתחנו טיל בשם אקסטרה לטווח של 150 ק"מ, עם רמת דיוק גבוהה מאוד. אנחנו יכולים לעשות רקטה למדינת ישראל ולשווקים אחרים לטווח של 150 ק"מ".


אלאופ, המודיעין והסייבר


מנכ"ל אלאופ, עדי דר, אמר שהחברה - "בית האלקטרו-אופטיקה הלאומי", כהגדרתו - חוברה השנה עם גוף המודיעין והסייבר של חטיבת היבשה. "התעשיה הביטחונית בכלל ואנחנו לא מחפשים אקזיט. אנחנו נישאר עוד הרבה שנים, וזהו דבר מרכזי בביטחון הכלכלי של המדינה", הצהיר. "כל החברות הן קטר טכנולוגי במשק. מחזיקים את התשתיות המעבדות המתקדמות בעולם. רק באלביט מושקעים 250 מיליון דולר במחקר ופיתוח".

האסטרטגיה של אלאופ, הוסיף דר, מכוונת למספר תחומים, ובראשם: המודיעין והסייבר. "זהו המימד החדש שאלביט הייתה הראשונה שזיהתה אותו ומשקיעים בו הרבה מאוד. תחום החלל הוא מרכיב מרכזי גם במנוע הטכנולוגי וגם במימד העסקי. "אנחנו שותפים של מערכת הביטחון בשגרה ובחרום. בלי התעשיה, אי-אפשר להחזיק את החוסן הביטחוני של המדינה", אמר.