"בגרמניה, שם הזנות חוקית, 80% מהנשים בזנות הן עובדות בלתי חוקיות ממזרח אירופה. הלגליזציה לא שינתה כלום. אין להן זכויות ולא פרנסה בכבוד. רק עולם תחתון", כך אומרת ד"ר נויה רימלט מאוניברסיטת חיפה.

בדיון בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות שעסק (יום ג', 27.5.14) בהפללת לקוחות זנות, אמרה רימלט: "זהו העסק שמגלגל הכי הרבה מיליארדים. לעומת זאת, במודל השבדי זנות הרחוב פחתה. בשנת 1996, ערב חקיקת החוק שם, 13% מהגברים בשבדיה אמרו שהם צורכים זנות. ב-2013 רק 8% אמרו שהם צורכים זנות. שיעור התמיכה בחוק שם גבוה מאוד, בעיקר בקרב צעירים. זנות היא הרגל סביבתי שהתפתח בעידוד החוק. החוק לא יכול לעשות את כל העבודה אבל הוא משרטט גבולות מותר ואסור".

עו"ד ליאור בן-דוד מהמחלקה המשפטית של הכנסת אמר: "בדקנו מה קורה בעולם. יש הבדלים ניכרים בין מדינות. יש מדינות בהן הזנות חוקית לגמרי, כדוגמת הולנד, לטביה או גרמניה משנת 2002, שם יש לנשים בזנות ביטוח סוציאלי והן תובעות קליינטים שלא משלמים להן בבתי המשפט. במדינות אלה יש עלייה משמעותית בסחר בנשים למטרות זנות. יש מדינות בהן הזנות אסורה לחלוטין כמו ליטא ורומניה. ויש מדינות בהם הזנות אינה אסורה, אבל ספסרות וניהול בתי בושת אסורים, כדוגמת בלגיה, פינלנד, איטליה פורטוגל וספרד. בחלקן גם שידול לקוחות אינו חוקי. המדינות בהן קניית שירותי מין היא עבירה פלילית הן שבדיה, נורבגיה ואיסלנד. מודל זה מכונה היום המודל הנורדי. באירלנד שוקלים עכשיו רפורמה חקיקתית. בפינלנד יש הפללה מוגבלת של לקוחות, רק מקניית שירותי מין מקורבנות סחר. זה לא הוכיח את עצמו. בקנדה נערכת חשיבה מחודשת בעקבות פסיקה שביטלה חלק מהחקיקה".

ח"כ זהבה גלאון יוזמת החוק: "זנות זו אלימות מינית. 9 מתוך 10 נשים בזנות עברו ניצול או התעללות מינית. הזנות היא אסטרטגיית הישרדות עבורן. השיח המטעה לפיו הנשים תישארנה 'חסרות תעסוקה' מקומם. ח"כ צור יגיש הצעת חוק משלימה לשיקום הנשים. חשיבות הנושא חוצה תפישות ומפלגות. תומכים בחוק מימין ומשמאל, דתיים וחילונים, יהודים וערבים".

אמי פלמור, מנכ"ל משרד המשפטים: "החשוב ביותר הוא החינוך. צריך להזכיר שהתהליך בשבדיה לקח 30 שנה. החינוך אינו עומד בסתירה לחוק. אם רוצים לשנות משהו שקיים מראשית הקיום האנושי צריך להבין שזה תהליך. החקיקה לא יכולה לעמוד בחלל ריק. כדי להצליח הייתי מתמקדת קודם כל בזנות קטינים. אם רוצים להתקדם הלאה, השלב הראשון צריך להיות חקיקה רווחתית, שמטפלת בכלים שנותנים לעוסקות בזנות על-מנת להיחלץ מעולם הזנות. חייבים לעשות את זה באופן הוליסטי, כך שהתהליך החינוכי הרווחתי והאכיפתי יתקדמו במשולב".

יו"ר הוועדה ח"כ דוד צור: "תבענו בעבר מהמשטרה ולפרקליטות וביקשנו נתונים על מספר תיקים בהם הוגשו כתבי אישום על זנות קטינים. קיימנו גם שני דיונים עם משרד החינוך, שהסכימו לראשונה לדבר על זנות בבתי הספר. החינוך לא עומד מול החקיקה. אני מסכים שנדרש טיפול הוליסטי, אבל לא במקום חקיקה אלא במקביל. החוק מהווה הצהרה. אין חוק בלי בעיות ואסור שיהיה אות מתה. בטווח הקצר נשים בזנות עלולות להיות קורבן פעם שנייה, אבל הרווח לטווח ארוך שווה, לכן נקדם את החוק לקריאה טרומית. אנו מעוניינים בהתייעצות עם ועדת השרים, על-מנת לקדם את החוק בהסכמת כל המשרדים, ותוך חשיבה גם על השלכותיו ועל חוק משלים שיבטיח סל שיקום לנשים בזנות".

ח"כ תמר זנדברג: זנות זה איברי מין נצרכים של מין מוחלש על-ידי המין השני. הגיע העת להגדיר זאת כתופעה שיש לה קורבנות ומחיר. אין מחלוקת על הנתונים. זו המשמרת שלנו. האם נאמר אמירה מפורשת נגד זכות או שנדחה אותה?"

אפרת שרעבי, משרד הרווחה: "החוק מורכב ויש לו השלכות רב-ממדיות, לדוגמה - הפללת המון גברים נורמטיביים, כולל רישום פלילי. למשרדנו יש קשר ישיר להשלכות החוק, שאינן מכוסות בחוק, כמו סל שיקום שאינו מופיע בהצעת החוק. בעייתי מאוד להשאיר את הנשים שנצטרך לטפל בהן ללא פתרון. החוק יעמיס גם על שירותי במבחן, כי הוא מפנה את רוב הגברים לשירות המבחן שהוא אמור גם להפעיל את הסדנאות. זו מעמסה מטורפת".

עו"ד יאיר דוד, מייצג עמותה להסדרת הזנות: "מוסד הזנות קיים. חקיקה פלילית בעייתית כשמדובר בתופעה רחבת היקף. כמו חוק היובש בארה"ב שעזר לארגוני הפשע לשגשג. אנשים בוגרים עושים זאת מרצונם. חוק לא עוסק במוסר. זנות היא לא עבדות. סחר זה עבדות, ובזה צריך להילחם עד חורמה. גם בזנות קטינים. וגם בנשים שמבקשות לצאת מהזנות צריך לתמוך. החוק יפחית את השימו שבאמצעי מניעה".