ועדת הכספים אישרה (יום ב', 9.6.14) ברוב של 5 מול 1 את מכירת יתרת אחזקות המדינה ב
בנק לאומי. המדובר ב-6.03%, שמתוכם 5.53% יימכרו לציבור הרחב והיתר יימכרו לעובדי הבנק. פרק הזמן לביצוע המכירה יהיה שנה מהיום.
החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו, הסבירה שההכנסות מהמכירה יעמדו על כ-1.2 מיליארד שקל, שיסייעו להפחתת היחס חוב-תוצר, אך לא יתרמו לגירעון השוטף של הממשלה. עוד הצדיקה את המכירה בכך ש"אנחנו באמת שולטים בבנק ובמה לעשות במניות".
עבאדי-בויאנג'ו הוסיפה כי "זה הנכס האחרון שנותר. המדינה מחזיקה ב-6.03% מהון המניות של בנק לאומי באמצעות חברת מ.י. נכסים בע"מ, שמתוכם כ-5.53% מיועדים למכירה לציבור והיתר למכירה לעובדי הבנק. פרק הזמן למכירה 12 חודשים בדרך של כמה מנות, כשהמחיר בסדר והשוק במצב יציב. מה שמשפיע זה המחיר בבורסה. לא נודיע כמובן כמה מנות ומתי, על-מנת שלא להשפיע לרעה על מחיר המניות".
החשבת הסבירה את הרקע לאחזקות המדינה בבנק לאומי: "כתוצאה ממשבר מניות הבנקים ב-1983 המדינה החזיקה כמעט בכל מניות הבנקים ובמשך השנים המדינה מכרה את אחזקותיה. את מניות בנק לאומי המדינה לא הצליחה למכור עם גרעין שליטה.
במענה לטענות חלק מחברי הכנסת, כי המכירה תחליש את השפעת המדינה בבנק ובמערכת הבנקאית, אמרה עבאדי-בויאנג'ו: "למדינה יש המון דרכים לטפל במערכת הבנקאית ללא החזקה במניות הבנקים. באמצעות רגולצייה הדוקה, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל והמפקחת על הביטוח ושוק ההון באוצר. אנחנו לא צריכים להחזיק בבנקים כדי להשפיע על השכר בהם. היו לנו תקופות של המדינה החזיקה גם ב-26% שזה כמו גרעין שליטה".
לבסוף סיכמה החשבת: "1.2 מיליארד שקל בשווי המניות לא מוסיף ולא מוריד מבחינת הכנסות המדינה, אך כן מוריד את היחס חוב-תוצר ואת הצורך לגייס מזומנים. הערך של הורדת החוב מול הערימות ישיבות שצריכים לנהל לניהול האחזקה הזו שלמרות שהיא הגדולה ביותר, אך לא באמת משמעותית, הוא גדול. זאת בעוד יש לנו הרבה כלים רגולטוריים להשפיע".
"מה בוער למכור עכשיו?"
ח"כ
שלי יחימוביץ' (העבודה) הביעה התנגדות למכירה: "ה-6 אחוזים הללו כן יכולים להיות מנוף שבו המדינה מתערבת, ממנה דירקטורים שלה, שומרת על שפיות מסוימת גם בשכר. דווקא היציבות והשעמום של המערכת הבנקאית איפשרה לנו לצלוח בהצלחה את המשבר ב-2008-9. מה בוער להיפטר מ-6% האלה? ההסבר של ה-1.2 מיליארד שקל נחוצים להפחתת היחס חוב-תוצר הוא לא הסבר טוב ואני לא רואה סיבה מספיק טובה למכירת ה-6% האלה. השליטה בהן לא גורעת אך כן מוסיפה מעט בהכנסת דירקטורים, בהשפעה על כלל המערכת הבנקאית והגישה של מוטב להיפטר מכמה שיותר נכסים איננה נכונה. יש חשיבות בהמשך ההחזקה כדי להוות עוד גורם ממתן ולא במקום הרגולטור".
ח"כ
מיכל בירן (העבודה) התנגדה אף היא: "יחס החוב תוצר סביר ביחס לעולם המערבי ולכן לא נראה כבעיה בוערת ואקוטית ותוהה אם לא נשב כאן בעוד שנתיים ונקיים דיון, חבל שמכרנו את יתרת האחזקות ולא השארנו לעצמנו את היכולת ולו הקטנה למתן ולהשפיע על איך הבנק הזה פועל וכמה הוא חזירי וכמה עושה סיבוב על גב הלקוחות שלו. טעות שעוד נצטער עליה".
מנהל החטיבה הפיננסית יהלי רוטנברג: "אופן הביצוע של המכירה, כפי שנעשה כבר בעבר, לאחר סגירת המסחר תהיה פנייה למספר מפיצים שיש להם יכולת הפצה וחיתום על המניות האלה. הם מציעים את הצעותיהם והמציע הגבוה ביותר זוכה".
