|
|
שאלת תם, וסליחה על ההשוואה: אם על עיכוב של חמש שנים בטיפול רפואי מגיע פיצוי של 300,000 שקל, מהו הפיצוי המגיע על עיכוב של תשע שנים בטיפול משפטי? ונא לזכור, שנדרשו תשע שנים רק להכרעה בערכאה הראשונה.
|
|
|
|
קופת חולים לאומית תשלם 300,000 שקל לאישה בשל עיכוב ניכר בהפנייתה להפריה חוץ-גופית. כך קבע (22.7.14) סגן נשיאת בית משפט השלום בתל אביב,
אליהו קידר.
האישה, ילידת 1960, ילדה בת בשננת 1992 ולאחר מכן לא הצליחה להיכנס להריון נוסף. בשנת 1995 פנו בני הזוג לרופא נשים של קופת חולים לאומית כדי לבחון אפשרויות להתערבות רפואית. רק בשנת 2000, לאחר חמש שנים של ניסיונות כושלים להרות, נשלחה האישה לבדיקה שגילתה את הסיבה לחוסר פוריותה. בשלוש השנים הבאות עברה האישה עשרה טיפולי הפריה חוץ-גופית שנכשלו.
קידר קיבל את עמדתה של האישה, לפיה הכישלון נבע במידה רבה מן העיכוב בתחילת הטיפולים, שכן סיכויי ההצלחה של הפריה חוץ-גופית יורדים בצורה חדה לאחר גיל 40. לדבריו, שורש ההתרשלות היה בזמן הרב שחלף עד שהאישה הופנתה לבדיקה שהצביעה על הבעיה ממנה סבלה, וקיים קשר סיבתי בין התמהמהות זו לבין הנזק שנגרם לאישה.
קופת חולים לאומית תשלם לאישה 250,000 שקל כפיצוי על כאב וסבל, 36,000 שקל על תרופות שרכשה באופן פרטי, 6,000 שקל על נסיעות וכן הוצאות בסך 70,000 שקל. קידר דחה את התביעה לפיצוי על אובדן הכנסה ועזרת הזולת, אשר לדבריו לא הוכחה.
