בכתבה אחת במוסף לשבת מצאתי תובנה ביטחונית עמוקה ומחרידה, שחיוני לחלוטין כי כולנו נקלוט ונזכור, וגם השוואה מצמררת של ישיבות ה"קבינט" שלנו לישיבת "מועצת מנהלים" באשר היא, כי נראה שאילו היצבנו דחלילי קרטון במקומם של השרים, או במקומם של "חברי הנהלה", ההבדל האחד והיחיד הוא שבסיום הישיבה לא היו נעלמות מהצלחות ערימות הבורקס. הכתבה מסבירה בשיא הפשטות איך אפילו העיתונות הגלויה הייתה מלאה בשפע מידע על המינהרות ואילו שרי הקבינט "לא ידעו כלום". "למה, שואלים שרים, חברי הקבינט, לא העמדתם אותנו על חומרת האיום מהמנהרות"? כך נכתב.
