שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה בר-עם, דחה (13.8.14) תביעה בסך 103 מיליון שקל שהגישה חברת בנייני מידות נגד עיריית ירושלים. הסכסוך נגע לשאלת הבנייה ב"בור שיבר" - לשעבר כיכר מנורה, ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, ליד בית פרומין (מושב הכנסת לשעבר וכיום בית הדין הרבני הגדול).
במתחם זה, שהוא כיום שטח פתוח ובו ספסלים, מזרקה ושירותים, הוצבה מנורת הכנסת כאשר זו שכנה בבניין הסמוך. בנייני מידות היא חברת-בת של הכשרת היישוב, אשר רכשה את המתחם בשנת 1961. מאוחר יותר התחייבה בנייני מידות להעביר את השטח לרשות העירייה, תמורת אחוזי בנייה שקיבלה בשטחים אחרים שבבעלותה.
לאורך השנים הועלו תוכניות שונות לבנייה במתחם, אך הן נתקלו בעיכובים ובחילוקי דעות. בשנת 1998 פסק בית המשפט העליון, כי לבנייני מידות תינתן עדיפות ברכישת השטח אם העירייה תוציא אותו למכירה, בכפוף לכך שייעודו ישונה ממטרות ציבור. העירייה מצידה התחייבה לתמוך בתוכניתה של בנייני מידות, אך הדגישה שאין בכך כדי לשלול את שיקול דעתם של הגורמים המקצועיים.
בנייני מידות טענה, כי סיכמה בשנת 2000 עם ראש העירייה דאז,
אהוד אולמרט, על הקמת בניין בן 24 קומות במתחם ואת התוכנית הכין
אורי שטרית, לפני שמונה למהנדס העיר. ואולם, בשנת 2004 ביקשה החברה לעכב את הבנייה משיקולים מסחריים, וחידשה את בקשתה בשנת 2007. אלא שאז הודיע מהנדס העיר הנוכחי, שלמה אשכול, כי הוא מתנגד מכל וכל לבנייה במתחם ובכוונתו להותירו כשטח ציבורי פתוח.
בנייני מידות טענה, כי העירייה הפרה את התחייבותה לתמוך בתוכנית הבנייה ולקדם אותה. ואולם, בר-עם קיבל את עמדת העירייה, לפיה גופי התכנון הם עצמאיים ויכלו לקבל כל החלטה הנראית להם מוצדקת מבחינה מקצועית. עוד מציין בר-עם, כי חלפו שבע שנים בין התחייבותה של העירייה לבין בקשתה של בנייני מידות לקדם את התוכנית, ובינתיים אימצה העירייה את עקרונית תוכנית המתאר החדשה של ירושלים.
בר-עם דוחה מכל וכל את טענתה של בנייני מידות, כאילו מקור עמדתו של אשכול ביריבות אישית בינו לבין שטרית. הוא גם קובע, כי לא נפל פגם בשיקול דעתם של אשכול ועמיתיו, וכי אין מקום להתערבות של בית המשפט בהחלטתם. בנייני מידות נטלה על עצמה סיכון כאשר הקפיאה את בקשתה בשנת 2004, קובע בר-עם, ואכן חל שינוי במדיניות התכנון העירונית. "אין להעלות על הדעת שגורמי התכנון מחויבים למדיניות מסוימת לעולמי עד", הוא אומר.
בנייני מידות חויבה בתשלום הוצאות בסך 120,000 שקל. את החברה ייצגו עוה"ד יצחק ננר, שוקי ננר, עזריאל יעקובוביץ, אייל ננר וטלי שפרבר, ואת העירייה - עוה"ד אלי מרדכי ואיתן ויטלזון.