המסכים פוגעים ביכולת הרגשית של הילד

ילדים מבלים יותר זמן מאי פעם מול מסכים, ופעילות זו עשויה לדכא את יכולתם לזהות רגשות. כך קובע מחקר חדש של אוניברסיטת קליפורניה.

המחקר, שפורסם בכתב העת Computers in Human Behavior, גילה כי ילדים בכתה ו' שהיו חמישה ימים ללא חשיפה לטכנולוגיה הצליחו טוב יותר במידה משמעותית בזיהוי רגשות אנושיים בהשוואה לילדים שהייתה להם גישה קבועה לטלפונים, לטלוויזיה ולמחשב.

החוקרים בדקו שתי קבוצות של ילדים מכתה ו' בבית ספר ציבורי בדרום קליפורניה. קבוצה אחת נשלחה למוסד 'פאלי', מחנה לימודים מחוץ לעיר, שם לא הייתה לילדים גישה למכשירים אלקטרוניים. הקבוצה השנייה ניהלה אורח חיים רגיל.

בתחילת המחקר, שערך חמישה ימים, ובסופו, שתי קבוצות הילדים התבקשו להביט בתמונות של קרוב ל-50 פנים ולזהות את התחושות שהביעו הפנים. החוקרים גילו כי התלמידים שיצאו למחנה השיגו ציון גבוה יותר במידה משמעותית במבחנים לזיהוי רגשות בהבעות פנים או רמזים לא מילולים אחרים בהשוואה לתלמידים שהמשיכו ליהנות מגישה חופשית למכשירים האלקטרוניים.

השפעה מהירה

החוקרים הופתעו לגלות השפעה כבר אחרי חמישה ימים בלבד. היכולת של ילדים שהיו במחנה ללא כל גישה למסכים השונים, אך לעומת זאת עם הרבה הזדמנויות וצורך באינטראקציה עם אנשים אחרים השתפרה ביותר.

עורכי המחקר מקווים להרחיב את המחקר ולבחון גם מצב שלישי - מה קורה לאותם ילדים שחוזרים מהמחנה אחרי חמישה ימים בהם שוב התאפשרה להם גישה למכשירים השונים - האם יאבדו את היכולות שרכשו?

החוקרים משוכנעים שתוצאות המחקר יכולות לשמש כמסר חשוב גם למערכת החינוך.

בתי ספר רבים ממהרים להכניס לכיתות אייפדים ולא בטוח שנעשתה חשיבה מעמיקה על המחיר החברתי של צעד זה. המחקר צריך לדבריהם להוות קריאת השכמה לבתי הספר, שצריכים לוודא שהתלחמדים נהנים מאינטראקציה של פנים מולך פנים עם התלמידים האחרים.

תוצאות המחקר עומדות בשורה אחת עם מחקרים קודמים שבדקו את הנושא בקרב תינוקות. תינוקות לומדים לקיים אינטראקציה עם אנשים בזמן שהם רואים אותם פנים מול פנים, משוחחים עם ההורים ועונים להם. הצורך הזה, מסתבר, אינו נעלם.