לבית משפט השלום בתל אביב הוגש הבוקר (ה', 4.12.03) כתב אישום נגד 'הפרקליטה המדליפה', עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ', המואשמת כי הדליפה את מסמך חיקור הדין בארה"ב, בפרשת 'שרון-סיריל קרן', לעיתונאי 'הארץ' ברוך קרא. סעיפי האישום: גילוי בהפרת חובה, מירמה והפרת אמונים. העונש המירבי הקבוע בחוק, בגין עבירות אלה, הינו 3 שנות מאסר.
בכתב האישום, שהוגש על-ידי עו"ד סילביה פריימן, פרקליטת מחוז הצפון ועו"ד יעל כוכבי, סגנית בכירה והממונה על עניינים פליליים בפרקליטות מחוז הצפון, נאמר כי באוקטובר 2001 הורה היועץ המשפטי לממשלה על פתיחת החקירה בפרשת 'סיריל קרן'.
הפרקליטה הבכירה ממונה ללוות את
תיק החקירה בפרשת 'סיריל קרן'
במרס 2002, בשל מורכבותה של החקירה, במסגרתה נחקר מדוע העביר סיריל קרן 1.5 מיליון דולר לחשבונו של גלעד שרון, הוחלט על מינויה של הנאשמת כפרקליטה מלווה. הנאשמת עבדה רוב השנים בפרקליטות מחוז תל אביב, אולם בתקופה זו היא עבדה בפרקליטות מחוז המרכז, ונשאה את התואר: "סגנית בכירה א' וממונה בפרקליטות מחוז המרכז".
"עם מינוייה כפרקליטה מלווה, קיבלה הנאשמת לידיה את כל חומר החקירה שנאסף עד לרגע הצטרפותה, והחל משלב זה היתה מעורבת באופן מלא בהליכי קבלת ההחלטות בחקירה ובניהולה". במהלך החקירה, היא אף התלוותה לחיקור דין שנערך בארה"ב.
"החקירה נוהלה באופן דיסקרטי ופרטי החקירה נחשפו למספר מצומצם מאוד של אנשים במשטרת ישראל ובמשרד המשפטים, במסגרת תפקידם".
ביום 24.11.02 הושלמה במחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה כתיבת הטיוטה הסופית של הבקשה לחיקור הדין בדרום אפריקה, עליה הורה היועמ"ש. זו הועברה לנאשמת, שהעבירה תיקונים מטעמה. בבקשה צויין, כי פרטי החקירה הינם סודיים, וכי מדינת ישראל מבקשת שהפניה בבקשה לעריכת חיקור הדין, וכל האמור בבקשה, יישמרו בסודיות.
"חשיפת הפרטים נועדה להכפיש את שמו של ראש הממשלה"
ביום 5.1.03, זמן קצר לפני המועד שנקבע לבחירות לכנסת (28.1.03), "החליטה הנאשמת, ממניעים אישיים, לחשוף בפני הציבור את פרטי החקירה. "חשיפת הפרטים נועדה להכפיש את שמו של ראש הממשלה ולנסות להשפיע על בחירתו המושכלת של ציבור הבוחרים". לשם כך, היא יזמה קשר עם עיתונאי 'הארץ', ברוף קרא. ביום 5.1.03 נפגשה עימו בבית החולים איכילוב בתל אביב. במהלך הפגישה העבירה לידיו חלק מהעמודים הרלוונטיים (1, 5 ו-6, וכן חלק מעמוד 7) והתירה לו לפרסם את תוכנם.
בעמודים הנ"ל הופיעה סקירה של מהות החשדות המתבררים כנגד ראש הממשלה, וכן פרטים בדבר ההודעות והראיות שנאספו בחקירה עד אותו שלב. בנוסף, הופיע על-גבי הדפים שצולמו ניתוח של הראיות שנאספו, כפי שנמסר לעורך הבקשה מפי צוות החקירה, וכן המניע לחיקור הדין המתבקש, וכיוון החקירה המסתמן של סיריל קרן. כמו כן, מסרה לעיתונאי צילום מכתב שכתבה לפרקליטת המדינה ביום 12.11.02, הנוגע לחיקור הדין בארה"ב.
במכתב, שנכתב לאחר חזרתה של הנאשמת מחיקור הדין בארה"ב, דיווחה הנאשמת לפרקליטת המדינה על חיקור הדין שנערך ל-4 אזרחים אמריקנים לאזרח ישראלי, השוהה בארה"ב. הנאשמת ציינה את שמות חלק מהנחקרים, את מידת שיתוף הפעולה של הנחקרים במהלך החקירה, ואת עיקרי גרסאותיהם. כמו כן, דיווחה הנאשמת כי הנחקר הישראלי הגיע לחקירה בליווי שני עורכי דין, שהורו לו לשמור על זכות השתיקה. במכתב שיקפה הנאשמת את הלך הרוחות בקרב חברי צוות החקירה, את החששות שקדמו לחיקור הדין, וכן את "התחושה הקשה" שעורכי הדין שנכחו בחקירתו של האזרח מישראל, נשלחו ומומנו על-ידי הנחקרים בארץ. הנאשמת התירה לעיתונאי לפרסם אף את תוכנו של המכתב.
הקשר עם העיתונאי התקיים לאחר מכן, כאשר העיתונאי יצר עימה קשר טלפוני מספר פעמים, ביקש וקיבל הבהרות. באותן שיחות שמע מפיה, כי חומר החקירה מעלה חשד לביצוע עבירות של שוחד ומירמה והפרת אמונים על-ידי ראש הממשלה.
לפני הבחירות, ברוך קרא מפרסם את המסמך בעיתון
ביום 7.1.03 פרסם ברוך קרא כתבה בעיתון 'הארץ', וחשף את המידע שהובא לידיעתו. באותו יום, התראיין בתוכנית 'משעל חם' בטלוויזיה, והציג את העמוד הראשון מהבקשה, שנמסר לו מהנאשמת [מה שאיפשר לחוקרים לזהות את החומר המודלף, ולזהות את מקורותיו; נ.ש.]. בימים שלאחר מכן, פרסם קרא גילויים נוספים מהמידע מסרה לו הנאשמת. גלאט-ברקוביץ מואשמת, כי "בפועל הביאו מעשיה של הנאשמת לפגיעה בהליכי החקירה".
הטעתה את החוקרים וניסתה להעליל
על עובדים בכירים במשרד המשפטים
עוד נטען בכתב האישום, כי לאחר שהחלה חקירת הדלפת המסמך, על-ידי הצוות המיוחד שמינה היועץ המשפטי לממשלה, לשם כך, נפגשה גלאט-ברקוביץ' עם צוות החוקרים, ומסרה להם מסמך, אותו כתבה מיוזמתה, ובו כתבה כי אין לה כל מעורבות בהדלפה, ואף ציינה מספר כיווני חקירה אחרים למציאת המדליף, וזאת בכוונה להטעות את צוות החקירה.
כשהנאשמת נחקרה באופן רשמי, היא ניסתה להעליל, מיוזמתה, את האחריות להדלפה על אחרים, ובכך שברה אפילו 'קוד מוסרי' בסיסי: "בשלבים מאוחרים יותר, נחקרה הנאשמת באופן רשמי. בחקירתה העלתה מיוזמתה מספר שמות של מדליפים פוטנציאליים, לרבות אנשים בכירים במשרד המשפטים".
"במעשים המפורטים לעיל, מסרה הנאשמת, שהינה עובדת ציבור, ללא סמכות כדין, מידע פנימי מחקירה רגישה וסודית, שהגיע אליה בתוקף תפקידה כפרקליטה מלווה בחקירה, לאדם שהינו עיתונאי, שלא היה מוסמך לקבלו. כמו כן, הפרה הנאשמת את האמון שניתן בה, כפרקליטה בכירה בשירות המדינה, ופגעה בציבור, ובאמון שהוא רוחש למערכת השלטונית".
בין עדי התביעה: העיתונאי ברוך קרא
בכתב האישום נזכרים 14 עדי תביעה, בהם העיתונאי ברוך קרא וכן כמה מעמיתיה/חבריה של הנאשמת. שניים מהם: עורכי הדין יצחק בלום וטל ורנר-קלינג - שניהם מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, שעסקה, בין היתר, בהכנת מסמך חיקור הדין.
בחודש יולי השנה, דחה נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, את בקשת הפרקליטות להעביר את משפטה של גלאט-ברקוביץ' מתל אביב לבית משפט השלום בחיפה. הפרקליטות טענה, כי היכרותה של הנאשמת עם רבים מהשופטים באזור תל אביב, וזאת נוכח הופעותיה במשך שנים (מ-1979) בבתי המשפט באזור זה, כפרליטה בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) ולאחר מכן בפרקליטות מחוז מרכז, עשויה לפגום בקיומו של משפט הוגן [ראו קישור].
סניגורה של הפרקליטה: חשיפתה הביאה
לקידום מהותי במהלכי החקירה
סניגורה של עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ', עו"ד יהושע רזניק, מסר בתגובה לכתב האישום נגדה: "אירועי הזמן האחרון לא מותירים ספק בלב כל אדם הגון, כי חשיפה זו של הגב' ברקוביץ' הביאה לקידום מהותי במהלכי החקירה".
לדבריו, "אמנם, לגב' גלאט ברקוביץ' קשה עם העובדה שלאחר 25 שנות עבודה מסורה ונאמנה בשירות הציבור מוגש נגדה כתב אישום, יחד עם זאת, היא שואבת עידוד רב מהתמיכה הציבורית העצומה לה היא זוכה ומשוכנעת כי בסופו של יום תתברר צדקתה בבית המשפט".
