קרן קיימת לישראל תוכל לפרוש מאמנת ניהול הקרקעות עם המדינה בעוד כתשעה חודשים, ב-29 ביולי 2015. כך עולה מסעיף 17 של האמנה. בדיקת "חוק יסוד: מקרקעי ישראל" והאמנה בין המדינה לקק"ל, מגלה כי זוהי ככל הנראה הדרך המשפטית היחידה שיש לקק"ל, להוציא את קרקעותיה מניהול רשות מקרקעי ישראל.

האמנה בין המדינה לקק"ל נחתמה בנובמבר 1961. נקבע, שהאמנה תהיה בתוקף חמש שנים "מיום תחילתו של חוק יסוד מקרקעי ישראל". חוק זה נחקק ב-1960, ופורסם רשמית ב-29 ביולי 1960. האמנה קובעת שהיא תוארך אוטומטית לתקופות של 5 שנ ים מיום חקיקת החוק, כלומר תהיה בתוקף עד 29 ביולי 2015 - בעוד כתשעה חודשים.

אם קק"ל רוצה לפרוש מהאמנה, עליה להודיע על כך לממשלה 6 חודשים מראש, כלומר עד ינואר הקרוב. היא אינה חייבת לנמק מדוע תפרוש. האמנה קובעת כי הודעת הפרישה של קק"ל תהיה חד-צדדית, ואינה טעונה אישור של הממשלה, הכנסת או המדינה.

אמצעי לחץ

דירקטוריון קק"ל החליט כבר עתה להודיע על הפרישה, ולא לחכות לסוף ינואר. הסיבה: ההחלטה היא אמצעי לחץ על הממשלה והכנסת, שלא לחוקק את הסעיף בחוק ההסדרים, שיחייב את קק"ל להעביר למדינה 1 מיליארד שקל בשנת 2015. החוק עומד לאישור עד 31 בדצמבר, ולכן מודיעה קק"ל על הפרישה כבר עתה. בנוסח: אם תחוקקו - נבטל את האמנה, ונודיע על כך פורמלית עד 29 בינואר.

אם לא יחול שינוי, תוציא קק"ל במועד הקובע, 29 ביולי, את כל קרקעותיה מניהולה של רשות מקרקעי ישראל. זה כמה חדשים שקק"ל מתארגנת לשיווק ישיר של המגרשים, שרובם באיזורי הביקוש, ללא תיאום עם מדיניות הקרקע והדירות של הממשלה. קק"ל היא שתקבע מתי למכור את המגרשים, למי ובאלו תנאים. ספק אם היא חייבת להוציא מכרזים, אם כי מבחינה כלכלית זה כדאי.

טענה אחרת של דירקטוריון קק"ל היא, שרשות מקרקעי ישראל ו\או משרד האוצר חייבים לה 1 מיליארד שקל, תמורת מכירות קודמות (ללא קשר עם הסעיף האמור בחוק ההסדרים). אבל זו לא סיבה טובה לפרישה, כי רמ"י \האוצר יכולים להעביר לקק"ל את הכסף, ואז לא תהיה לה עילה לפרישה.

כיפוף ידיים

המדינה יכולה כמובן לנהל מו"מ עם קק"ל. אולם תגובה אפשרית אחרת היא לאיים על קק"ל בביטול הסעיפים בפקודת מס הכנסה ומס שבח, הנותנים לה פטור ממס על רווחיה ממכירת קרקעות. זהו תהיה מלחמה כלכלית, או "כיפוף ידיים", בנוסח מי חזק יותר ממי. הלחץ על המדינה כרגע גדול, כי עליה להחליט תוך חדשיים האם תחוקק את החוק, שיחייב את קק"ל להעביר לה מיליארד שקל.

סעיף 18 אינו רלוונטי, סעיף 20 לקוי

אין לקק"ל, ככל הידוע, דרך אחרת ללחוץ על המדינה. אמנם, סעיף 18 באמנה מתיר לה לפרוש מייד, אם הכנסת תתקן את חוק יסוד: מקרקעי ישראל. אולם תיקון החוק אינו עומד על הפרק, וממילא הוא לא מתייחס לנושאים הכספיים שבין המדינה לקק"ל

סעיף 6 לאמנה קובע אמנם, שתמורת המכירה של מגרשי קק"ל תועבר לקק"ל, והממשלה חייבת להודיע 6 חדשים מראש על כוונתה לשנות סעיף זה. המדינה לא עשתה זאת, ככל הידוע. "הלאמת" מיליארד שקל היא מן הסתם הפרת סעיף 6. אבל הפרה זו אינה מאפשרת לקק"ל לפרוש מהאמנה, וזאת בעיקר בגלל ניסוח לקוי של סעיף 20 לאמנה, העוסק בעניין זה.

אפשר להניח שראשי קק"ל מצטערים כיום על טעויות הניסוח מלפני 53 שנים, אבל את הנעשה אין להשיב. לכן, פעל הדירקטוריון השבוע בדרך היחידה העומדת לרשותו, והודיע על פרישה מהאמנה ביולי הקרוב.