המאבק בין הורים התומכים בהחלטת עיריית הוד השרון להחיל על ארבעה בתי ספר תוכנית לימודים המבוססת כולה על טאבלטים ולחייב את ההורים לקנות את המכשיר, לבין אלה המתנגדים לקניה מסיבות אידיאולוגיות וכלכליות הגיע לדיון (יום ג', 18.11.14) בוועדת החינוך של הכנסת.
עופר רימון, מנהל מינהל טכנולוגיה, תקשוב ומערכות מידע במשרד החינוך אמר בפתח הדיון כי בתי הספר בהוד השרון נכנסו לתוכנית לימודים בסיסית: בבית ספר לפיד 101 תלמידים בשכבה ה', מתוכם קנו את המכשיר 83 תלמידים, כאשר העירייה רכשה מכשיר עבור שאר התלמידים שידם אינם משגת, ואילו בבית הספר לפיד ישנם 18 תלמידים שטרם רכשו מכשיר. "וידאנו מול הרשות המקומית שזו תעמיד לתלמידים הללו מחשב אישי עבור השיעורים הרלוונטיים".
מנהלת מחלקת החינוך של הוד השרון, יפה עזרא, אמרה כי "90% מההורים רכשו טאבלטים ואנחנו רכשנו מכשירים לא רק לילדים שיד הוריהם אינה משגת, אלא גם לילדים עם צרכים מיוחדים וילדים שצריכים הנגשה. נותרו 29 תלמידים שלא רכשו והתבקשו לקנות ספרים. עם זאת, ישנם מחשבים חלופים ניידים בבית הספר שישמשו את הילדים בכל פעילות שבה יתר הילדים נזקקים לטאבלט או למחשב נייד. בד-בבד העירייה עשתה בדיקות קרינה שיבוצעו גם בהמשך וכן עבודת תשתיות".
לדברי הדס טגרי, אם לילד מבית ספר לפיד, לא ניתנה הסכמה של 90% מההורים בהוד השרון וחלק מההורים שרכשו את המכשירים היו שמחים להחזירם כי הם חושבים שהתוכנית גרועה.
ח"כ חיליק בר (העבודה): "לא מקובל שמשרד החינוך יטיל לפתחם של ההורים לממן החלטה פדגוגית שהתקבלה. קיבלתי מכתבים מהורים בהוד השרון שקנו טאבלט גם כאלה שלא יכלו מבחינה כלכלית רק בגלל לחץ חברתי. יש פה החלטה של מערכת החינוך שמפריטה שירות, אבל לא לחברה חיצונית, אלא להורים שלא מקבלים את הכלים לבחון את הסוגיה מבחינה פדגוגית או כלכלית. אם משרד החינוך עשה רפורמה שייתכן שהיא מבורכת, צריך לשלב את ההורים בדיון הזה ולראות שההורים רוצים".
יוזם הדיון, ח"כ
משה מזרחי טען כי "הדיון הוא כלל לא על הטאבלטים, אלא על עניין עקרוני שיגדיר את תפקידו של משרד החינוך ותהליך ההפרטה שהוא עובר. מעודד לראות כי ההורים שהתלוננו הם מהוד השרון ויכולים לרכוש את הטאבלטים ומתנגדים לתהליך באופן עקרוני, מדאיג לחשוב מה יקרה שמשרד החינוך יפעיל לחץ על הורי הילדים באזורים מוחלשים יותר". עוד הוסיף מזרחי: "אפילו מנהלת אגף יישומי חוק ומדיניות במשרד החינוך טענה כי ההליך היה לא תקין ובניגוד לנהלים. היה צורך להכין את התוכנית בקפידה, לתקצב אותו במלואו ולא לכפות על ההורים רכישה מחשש לנידוי חברתי של ילדיהם או מחוסר נעימות הכרוך בבקשה לסיוע כלכלי."
ח"ע
יפעת קריב (יש עתיד), תושבת הוד השרון: "בהרבה דיונים בוועדה הזו אנחנו דנים בקדמה ובטכנולוגיה וגם אנחנו חברי הכנסת מחוברים מאוד לטאבלטים, זה ירוק וזה נכון. מערכת החינוך כן צריכה ללכת לקדמה ולטכנולוגיה. אני גם מכבדת אידיאולוגיה. מבקשת מהוועדה למצוא פתרון גם ברמה הארצית וגם ברמה המקומית כי ברור שרוב ההורים רוצים לתת את הכי טוב שלהם לתלמידים אבל גם ידע והחלטה מושכלת".
ח"כ
איתן כבל (העבודה): "השאלה שמונחת לפתחנו כן אייפד או לא פחות חשובה, השאלה היא איפה מתחילה חובתו של ההורה, איפה החובות והזכויות של הישוב. לי ברור שאין מצב שרשות מקומית או מדינה יכולה להכניס לכיתה או לבקש מהורים לעשות זאת. זו מחשבה עקומה ולא שאלה של יכולת. אני לא רוצה שלילד אחד יהיה ולילד שלידו לא יהיה. למה לגרום למצב כזה שיש ילדים נעלבים? אם יש כיתה שיש בה מתנגדים, אני חושב שזה לא צריך להיכנס".
במהלך הדיון, שנמשך כמעט שלוש שעות, נשמעו דעות של ההורים המתנגדים והמצדדים בתוכנית שהגיעו מכל רחבי הארץ. בסיום הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ
עמרם מצנע (התנועה): "אנחנו לא נגד טכנולוגיה, אבל לא מוכנים לקבל את יצירת הפערים ההלו במערכת החינוך. משרד החינוך ניסח מחדש חלק מהכללים ובאמת שגה בחלק מהדרך". עוד אמר כי "כל נושא תשלומי הורים הוא לא מוסדר ויוצר מתחים בלתי סבירים ואין ספק שצריך להסדיר אותו ואנחנו בכנסת עושים מאמץ. הרעיון שמשרד החינוך אמור לתת את התשתיות, התכנים והליווי הפדגוגי ואילו אמצעי הקצה יגיע מתוך הבית הוא גם נכון. זהו ויכוח אידיאולוגי ולגיטימי, אך אתם עליתם על טורים גבוהים מדי. כפי שלא משאירים ילד בכיתה כשהטיול יוצא לדרך גם אם לא שילם, גם כאן צריך לפתור את הבעיה שילדים ללא טאבלט לא ילמדו". מצנע החזיר את הכדור למגרש של ההורים ואמר: "תשבו עם עצמכם ועם משרד החינוך והרשות המקומית כדי להגיע לפתרון הדרגתי. כולכם חייבים להיות קצת יותר פתוחים ולחשוב מחוץ לקופסה".
