שכרם של השופטים בישראל גבוה ב-80% מן הממוצע במדינות אירופה, ואילו שכרם של שופטי בית המשפט העליון ב-39% מן הממוצע. כך מגלה דוח ועידת יעילות הצדק, גוף המסונף למועצת אירופה, ואשר השווה בין 48 מערכות משפט לפי נתוני 2012. עיקרי הדוח פורסמו בשבוע שעבר בידי הנהלת בית המשפט, אך לא כללו את הנתונים על שכר השופטים.

שכרו השנתי של שופט ישראלי עמד בשנת 2012 על 86,297 אירו, לעומת ממוצע של 47,789 אירו במדינות אירופה. שכר השופטים בארץ גבוה פי 3.8 מהשכר הממוצע, בעוד עמיתיהם באירופה משתכרים רק פי 2.3 מהשכר הממוצע. השכר בישראל גבוה יותר מאשר באוסטריה, בלגיה, צרפת, גרמניה, יוון, איטליה, ספרד ושבדיה.

שופט עליון ישראלי השתכר באותה שנה 125,304 אירו, לעומת ממוצע של 90,188 אירו במדינות אירופה. שכר זה היה גבוה פי 5.5 מן השכר הממוצע, בעוד ביתר מדינות אירופה משתכרים השופטים העליונים פי 4.2 מהשכר הממוצע. השכר בבית המשפט העליון הישראלי גבוה יותר מאשר באוסטריה, בלגיה, צרפת, גרמניה וספרד.

מצבם של הפרקליטים הזוטרים גרוע משל עמיתיהם באירופה, בעוד הבכירים שבהם משתכרים יותר מאשר באירופה. השכר השנתי של התובעים בישראל עמד על 22,924 אירו והיה זהה לשכר הממוצע, בעוד באירופה עמד הממוצע על 34,700 אירו והיה גבוה ב-80% מן השכר הממוצע. לעומת זאת, מי שהוגדרו כפרקליטים בכירים (הכוונה מן ההקשר היא לאנשי פרקליטות המדינה), השתכרו 78,771 אירו - 17% יותר מעמיתיהם; שכרם היה פי 3.5 מהשכר הממוצע, כמעט זהה למצב באירופה (פי 3.4).

פרק אחר בדוח מגלה, עד כמה השופטים בישראל חסינים מפני הליכים משמעתיים. בשנת 2012 לא היה אף הליך כזה בישראל, לעומת ממוצע של 62 הליכים במדינות אירופה. נתון זה אומנם מוטה כלפי מעלה בשל התנהלותן של כמה מדינות בעייתיות (כמו טורקיה ואוקראינה), אך גם במדינות מערביות דמוקרטיות יש לא מעט הליכים נגד שופטים: 66 באוסטריה, 14 בבלגיה, 17 בגרמניה, 99 באיטליה, 67 בנורבגיה, 47 בפורטוגל ו-46 בספרד. בעוד שברוב המדינות יש יותר מאשר גורם אחד היכול לנקוט הליכים נגד שופטים, בישראל קיים אחד בלבד - הוועדה למינוי שופטים.

גיל הפרישה של השופטים בישראל - 70 - גבוה מן הממוצע באירופה, העומד על 68. גיל פרישה זהה לישראל כמה בכמה מדינות ובהן בלגיה, דנמרק, ישראל, לטביה, נורבגיה, פורטוגל, רוסיה, סלובניה, ספרד וצפון אירלנד. במדינות אחרות פורשים השופטים בגיל צעיר יותר, וביניהן: אוסטריה, בולגריה, קפריסין, ליטא, לוקסמבורג, גרמניה, רומניה וסרביה.

הדוח גם מפריך את טענת ראשי הפרקליטות נגד הקמת גוף הביקורת, ולפיה הם נתונים ממילא לביקורתם של גופים רבים. ועידת הצדק מראה, כי בישראל יכול גוף אחד בלבד לנקוט הליכים נגד פרקליטים - בית הדין המשמעתי. זאת, לעומת חמישה גופים בגרמניה, ארבעה בשווייץ, שלושה בצרפת, ושניים עד ארבעה בחלקיה השונים של בריטניה.