ההעלאה המסתמנת בשכר המינימום תופסת את רשתות השיווק בזמן לא טוב. הרשתות יצטרכו לספוג את העלייה בהוצאות השכר דווקא בזמן שהרווחים שלהן נשחקים, וחלקן אף רושמות הפסדים.

העלייה המסתמנת היא לשכר של 5,000 שקל בחודש, והיא תבוצע בשתי פעימות ותושלם בתוך שנתיים.

לעלייה הישירה בשכר העובד יש להוסיף את עלות המעסיק, כך שברמה שנתית מדובר על תוספת הוצאה של כ-11 אלף שקל לעובד.

רשתות השיווק, הנשענות ברובן על העסקת עובדים בשכר מינימום, ייאלצו לספוג עלייה של עשרות מיליוני שקלים כל אחת בהוצאות השכר השנתיות, אם כי בהתייחס להוצאות השכר הכולל שלהן, התוספת היא של אחוזים בודדים.

רשתות השיווק אינן היחידות. רשתות האופנה, ההנעלה, החשמל ולמעשה כל הרשתות הקמעונאיות מעסיקות את רוב עובדיהן בשכר המינימום, והדבר יוביל לירידה ברווחיהן. גם יצרניות המזון והצריכה לא יישארו מאחור וייאלצו לספוג את תוספת ההוצאות.

בשוק היה היום כבר מי שמיהר להזהיר, כי העלייה בשכר המינימום תגולגל לצרכן. האם זה מחויב המציאות? כנראה שלא. כך או כך, ידן של הרשתות והספקים לא תוכל להיות קלה על ההדק בימים שבהן ניכרת האטה בצריכה. אם הן ידרשו מהצרכן לשלם את המחיר, הוא עלול להחזיר להן בביקוש נמוך למוצריהן.

בכל מקרה, סימן שאלה מרחף גם על תוקפו של ההסכם שהשיגה ההסתדרות, מכיוון שהוא מחייב תיקון חקיקה, שלא ברור כיצד הוא יתבצע בימים שבהם הוחלט ללכת לבחירות.

רשת שופרסל, רשת השיווק הגדולה בישראל, מעסיקה 12,800 עובדים. בדוח הכספי של החברה היא מציינת כי שכרם של רוב עובדי הקבוצה מבוסס על שכר מינימום, וכי כל עלייה של 1% בשכר המינימום תוביל לעלייה של 8 מיליון שקל בשנה בהוצאות השכר שלה. מכאן שהעלייה המסתמנת תגדיל את הוצאות השכר של שופרסל ב-128 מיליון שקל בשנה.

שופרסל חתמה את תשעת החודשים הראשונים של השנה עם הפסד של 149 מיליון שקל, וזאת לאור הפרשות רחבות שהרשת ביצעה לצד יישום תוכנית התייעלות. ההכבדה הנוספת לא תקל על הרשת בתחרות בשוק.

יו"ר ועד עובדי שופרסל, אריאלה סיסו, בירכה היום (ד') על המהלך. לדבריה, "אני שמחה כי ההחלטה תצמצם פערים חברתיים, ואני מודה לאבי ניסנקורן (יו"ר ההסתדרות, א"ח) על העבודה הנפלאה שלו".

לדבריה, "70% מהעובדים הם בשכר מינימום, אבל זה בצד ימין של הכיס, כי בצד שמאל העובדים נהנים מעוד הרבה הטבות כספיות. להעלאה יש משמעות ויש השלכות. נכון שגם רשתות אחרות ייאלצו להעלות את שכר המינימום, אבל מצד שני הן לא משלמות לעובדים שלהן את התוספות ששופרסל משלמת לעובדים".

- זה יקשה יותר על שופרסל בתחרות?

"ברגע שהם משלמים פחות ואנחנו יותר - אז כן. אני לא מאמינה שנוכל להמשיך להוריד מחירים, בטח לא אחרי הורדת המחירים הגדולה שהרשת עשתה".

רשת מגה מעסיקה 7,000 עובדים, שלפחות מחציתם מועסקים לפי הערכות בשכר מינימום. מכאן שהרשת תספוג תוספת שנתית של 45-50 מיליון שקל בהוצאות השכר שלה. עיתוי העלאת שכר המינימום אינו טוב גם למגה, שממשיכה לרושם שחיקה בביצועיה הכספיים.

רשת רמי לוי שיווק השקמה מעסיקה 4,500 עובדים. בדוחותיה הכספיים אמדה הרשת את ההשפעה שתהיה להעלאת שכר המינימום, ולפי אומדן זה הוצאות השכר של רמי לוי שיווק השקמה יגדלו ב-14.6 מיליון שקל לשנה. רמי לוי, בעל השליטה ברשת, מברך על העלאת שכר המינימום ובטוח כי הרשת שלו תוכל לעמוד בה.

לדבריו, "העלאת שכר המינימום מבורכת, ואני אחד התומכים הנלהבים שלה, כי היא תביא לצמיחה במשק, במיוחד בגלל שכל מי שמרוויח שכר מינימום עושה את כל הקניות שלו בישראל ולא בחו"ל. אבל המרוויחה הגדולה ביותר מהמהלך הזה תהיה המדינה, ולו רק בגלל המע"מ הגבוה".

- איך זה ישפיע על רשתות השיווק?

"מי שיכול לספוג - יספוג. מי שלא יכול לספוג - יעלה מחירים או יפטר עובדים. זה מה שיקרה. רשת רמי לוי שיווק השקמה תוכל לספוג".

שתי רשתות שיווק ציבוריות נוספות יספגו עלייה בהוצאות. רשת ויקטורי ציינה בדוחותיה, כי העלאת שכר המינימום תשפיע על רווחיות הקבוצה. הרשת מעסיקה 1,400 עובדים, ש-600 מתוכם מועסקים בשכר מינימום ואמורים להביא לגידול של 6.5 מיליון שקל בהוצאות השכר השנתיות של הרשת.

חברת טיב טעם, הפעילה הן באמצעות רשת שיווק והן באמצעות מפעלי בשר, מעסיקה 1,371 עובדים. החברה מציינת כי "מרבית עובדי החברה משתכרים שכר מינימום או שכר הגבוה מעט משכר המינימום". לפי הערכות, מדובר בלא פחות מ-50% מהעבודים שיוסיפו להוצאות השכר שלה 7.6 מיליון שקל בשנה.

מתוקף צו ההרחבה של רשתות השיווק שניתן בשנת 2010, נהנים עובדי רשתות השיווק מתוספות שונות - כמו למשל משכורת 13 ותוספת ותק החל מהשנה הרביעית להעסקתם. בחלק מרשתות השיווק מסרו היום כי הם ממתינים להחלטת האוצר אם יהיה עליהם להעלות גם את שכרם של אותם עובדים.

אלא שלדברי עו"ד שלמה יצחקי, הממונה על יחסי העבודה במשק, "צו ההרחבה ברשתות השיווק קובע כי שכר העובד לא יפחת משכר המינימום הקבוע בחוק שמתעדכן מפעם לפעם; וכי משכורת 13, תוספת ותק, קרן השתלמות ותוספות אחרות להן זכאי העובדי לפי הצו, אינן נכללות בחישוב שכר המינימום. ממילא, גם חוק שכר מינימום קובע כי תוספות כגון משכורת 13 או מענקים על בסיס שנתי וכיו"ב לא יבואו בחשבון לצורך שכר מינימום וישולמו מעבר לשכר מינימום".

יצרניות המזון ייפגעו פחות

בקרב יצרניות המזון והצריכה המצב שונה. הרווחיות של רובן גבוהה משמעותית מהרשתות, והיכולת שלהן לספוג את ההעלאה בשכר המינימום כלל לא מוטלת בספק. בנוסף, שיעור משתכרי שכר המינימום בחברות הוא נמוך יותר בהשוואה לרשתות השיווק. כך, למשל, בקבוצת שטראוס עומד שיעור זה על קצת פחות מ-25%.

בקבוצת שטראוס מסרו היום כי "באופן כללי מדיניות השכר של שטראוס מיטיבה את תנאי העובדים מעל למינימום. לסוגיה תהיה השפעה גם על משתכרי שכר מינימום וגם על אלה שמעל לשכר המינימום, ולכן מדובר בעלות שתתבטא בעשרות מיליונים. עם זאת, אנחנו חושבים שהיוזמה חשובה. בשלב זה אנחנו עדיין לומדים את המשמעויות וממתינים להחלטות באשר לגובה התוספת ולעימות. ברגע שתתקבל החלטה, נכבד כמובן ונפעל בהתאם".

בקבוצת תנובה אמר ל"גלובס" יו"ר ועד העובדים, אחיאב שמחי, כי אסור לחברה לפנות למהלך של עליית מחירים. לדבריו, "אני מברך על המהלך. זה מהלך חובה, כי אי-אפשר להתקיים משכר המינימום שהיה עד כה. לא תהיה לזה השפעה על המחירים. אנחנו נותנים קידום שכר ומשיתים על הציבור? בשום פנים ואופן לא. זה יירד מהרווחים של תנובה. שהבעלים קצת יהדקו את החגורה ויעשו קצת חסד עם האחרים ולא רק עם עצמם".

בקבוצת אסם טענו היום כי "ההכנסה של כל העובדים גבוהה משכר המינימום. בשלב זה מעבדים ומחשבים בחברה את משמעויות ההסכם החדש".

לדברי ירון אנג'ל, מנכ"ל ומבעלי השליטה בחברת אנג'ל, "העלאת שכר המינימום עשויה להקל עלינו את גיוס העובדים. בסוף חלק גדול מהמשכורות - גם אם העובד לא הולך עם שכר מינימום בסוף החודש - נגזרות משכר מינימום, כי זאת הכניסה. עובד בשכר מינימום הולך הביתה לעתים עם 7,000-7,500 שקל נטו, לכן צריך להבין מה נכלל. אם יחילו כמו בפעמים הקודמות, המשמעות רעה מבחינתנו, ואני מניח שזה יעלה את עלויות באופן משמעותי - ושכל אחד יבין מזה מה שהוא רוצה".

יו"ר איגוד המזון ומנכ"ל קוקה-קולה ישראל, איציק תמיר, מסר היום כי "אנחנו לגמרי בעד שיפור שכרם של העובדים, לא רק בנושא שכר המינימום. בתנאי יוקר המחיה היום, בכל התחומים ובמיוחד בתחום הדיור, קשה מאוד גם לעובדים חרוצים שמעל לשכר המינימום להתקיים.

"עם זאת, לדעתנו צעד זה צריך להיות מלווה בצעדים נוספים מצד הממשלה, כגון: הורדת נטל תשומות הייצור, המיסים והרגולציה מעל התעשיינים, ולא פחות חשוב מכך - טיפול נמרץ בהעלאת רמת החינוך הטכנולוגי על-מנת להכשיר עובדים בעלי תפוקות גבוהות הרבה יותר. לא ניתן להעלות שכר לאורך זמן מבלי להעלות את התפוקה ולהפחית את העלויות המיותרות. זה פשוט לא עובד".