סקר מיוחד שנערך עבור נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים מעלה תמונה מדאיגה שעל פיה ל-40% מן הציבור הישראלי יפריע אם ילדים עם מוגבלות יהיו בגן או בכיתה של ילדיהם. ל-30% מן הציבור יפריע לגור בשכנות לאנשים הסובלים ממגבלויות.

נתוני הדוח הסטטיסטי של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אשר נערך על-ידי מכון ברוקדייל, בהסתמך על הסקר החברתי 2014, מעידים כי אנשים עם מוגבלות חשים בדידות גבוהה יותר, יש בקרבם פחות אנשים בעלי חברים, ויותר אנשים מוגבלים מדווחים כי אין להם על מי לסמוך בשעת חרום מאשר אנשים שאינם סובלים ממוגבלות.

בישראל חיים כיום כ-1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות. מתוכם כ-878 אלף בגילאי העבודה (20-64) ו-488 אלף בגילאי 65 ומעלה. 14% מהאנשים עם מוגבלות בגיל העבודה השיבו שאין להם חברים איתם הם נפגשים או מדברים בטלפון, זאת לעומת 6% מהאנשים ללא מוגבלות שהשיבו תשובה דומה. 26% האנשים עם מוגבלות שעברו את גיל 65 השיבו שאין להם חברים איתם הם נפגשים או מדברים בטלפון, זאת לעומת 16% מהאנשים בני יותר מ-65 שאינם סובלים ממוגבלות שהשיבו תשובה דומה.

19% מהאנשים עם מוגבלות בגילאי העבודה מדווחים כי אין להם על מי לסמוך בשעת חרום, זאת לעומת 9% בקרב אנשים ללא מוגבלות. הפער הופך לקטן יותר כשמדובר על אנשים שעברו את גיל 65. 18% מהאנשים עם מוגבלות בני יותר מ-65 מדווחים כי אין להם על מי לסמוך בשעת חרום, זאת לעומת 14% בקרב אנשים ללא מוגבלות.

אחיה קמארה, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ציין כי כפי שמראים ממצאי הסקר, החברה שלנו מתקשה לקבל אנשים עם מוגבלות ולשלב אותם בתוכה. "לעיתים כאשר אנשים חשים רחמים כלפי אנשים עם מוגבלות, הם ייטו לתת להם תרומה ונדבה, אולם לא יסכימו שיגורו בשכנות אליהם, יעבדו עימם או ילמדו עם ילדיהם", ציין. לדבריו, רק כאשר הציבור יכיר אנשים עם מוגבלות- ילמד איתם בבתי הספר, יפגוש אותם במרחב הציבורי, יעבוד עימם ויגור לצידם כשכנים וכאנשים שווי זכויות, חסמי הדעות הקדומות יוסרו, ואנשים עם מוגבלות יחוו פחות בידוד חברתי והפליה. "זהו מעגל קסמים אשר אנו פועלים מדי יום כדי לשבור אותו, כאשר להנגשת המרחב הציבורי תפקיד חשוב במהלך לשילובם של אנשים עם מוגבלות בחברה", אמר.