"על רופאים להציג בפני מטופליהם החלטות חשובות המחייבות הפעלה של שיקול דעת - כאשר אין מדובר במצבי דוחק
וחרום - מוקדם ככל האפשר, באופן שייתן להם שהות לקבל החלטה מושכלת בנושא". כך אומרת (13.1.15) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז.

ברק-ארז מוסיפה: "לא תמיד הדבר אפשרי, למשל במקרה של 'סיבוך' במהלך פרוצדורה רפואית המחייב קבלת החלטה מיידית. אולם, אין ספק שכך נדרש בכל הנוגע לסיכונים צפויים
שהתייחסות אליהם אמורה להיות חלק מן המעקב הרפואי השגרתי".

הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון לדחות ערעור על דחיית תביעה נגד שירותי בריאות כללית, שהגיש אדם שנולד בנכות קשה בשנת 1985 ואשר שלושת אחיו באותו הריון נפטרו ביום הלידה. ברק-ארז קיבלה את עמדתו של בית המשפט המחוזי, לפיה הטיפול אם ובעוברים היה בהתאם למקובל באותה עת, אם כי חלקה עליו בנוגע לפגיעה באוטונומיה של האם.

האם טופלה בבית החולים מאיר בכפר סבא, בו לא היו באותה עת פגיה ומחלקת טיפול נמרץ פגים. הצוות הציע לה לעבור לבית חולים אחר, אך היה זה לאחר שכבר אושפזה זמן רב והייתה שרויה בלחץ נפשי. בעיתוי זה, אומרת ברק-ארז, לא יכלה האם לקבל החלטה מושכלת בצורה מיטבית. עם זאת, לא נפסק לתובע פיצוי משום שהפגיעה הייתה באוטונומיה של הוריו ולא בו.

ברק-ארז מסכמת: "התוצאה הלא קלה היא שבנסיבות אלה, אשר בהן הכלים שבידינו מוגבלים לעולם המשפט, אין באפשרותנו להושיט סעד למערערים". השופטים יורם דנציגר ומני מזוז הסכימו איתה. את הבן, האב ועזבון האם ייצג עו"ד עמוס גבעון, ואת הכללית - עוה"ד הגר הראל ודורון איצקוביץ.