בכל הצעה של הסדר נושים, חייב בית המשפט לוודא שאין המדובר בניסיון של בעל השליטה לקצץ את חובות החברה, תוך איום כלפי הנושים שהיא תפורק אם לא יסכימו. כך אומר (יום א', 8.2.15) סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, שופט הפירוקים המוביל בישראל. הוא דיבר במדרשה למשפט מעשי של ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.

אורנשטיין ציין, כי יש מעט פסיקה של בית המשפט העליון בנושא חדלות פרעון, שכן עד שיש הכרעה בערעור - ההסדר הוא מעשה עשוי. "לפעמים אני מתחנן שתהיה פסיקה כאבן בוחן, אבל אין", העיר. "אי-אפשר לעכב הסדרי נושים [עד להכרעה בעליון], כי זה מאוד דחוף וצריך לתת החלטות דחופות - הסדר או פירוק".

לדברי אורנשטיין, התנאי הראשוני שאין בלתו לקבלת צו הקפאת הליכים זמני, הוא להראות שיש לחברה מקורות למימון פעילותה בטווח זה. "גם אני לא מבין למי מעבירים את ההתחייבויות של החברה, אם מוכרים בנפרד את השלד הבורסאי שלה", הוסיף בחיוך. בפועל, הפעילות עוברת לידי הנאמן - שהוא פרי פסיקה, ולא תוצר של חקיקה.


מן הצדק ומן היושר


עוד ציין אורנשטיין, כי כיום כמעט ולא נעשה שימוש בסמכות שניתנה לבית המשפט לפרק חברה "מן הצדק ומן היושר". בעבר נעשה בו שימוש במקרה בו חברה נקלעה למבוי סתום בשל סכסוכים בין בעליה, אך כיום התפישה היא שאין טעם לפרק חברה טובה בשל מצב כזה, ועדיף לפרק את השותפות ביניהם.

לדברי אורנשטיין, העילה של חדלות פרעון היא בעייתית, שכן המחוקק לא קבע מהו הטווח בו אין החברה יכולה לפרוע את חובותיה, והאם יש להביא בחשבון את התחייבויותיה העתידיות. פסיקת העליון היא שיש לבחון את היוון תזרים המזומנים, "אבל גם זה מסויג, גם זה לא בהכרח", שכן מומחים יכולים להגיש חוות דעת מנוגדות. משרד המשפטים יוזם שינוי חקיקה, ולפיו המבחן יהיה תזרים המזומנים, אם כי אורנשטיין מעיר שהוא מסתייג משיטה זו.


לא לתת וטו לעובדים


אורנשטיין גם הביע התנגדות להצעה שעלתה מן הקהל, ולפיה עובדי החברה ייחשבו גם הם כנושים ואף יקיימו אסיפה נפרדת. לדבריו, המשמעות תהיה שכמעט לא ניתן לאשר אף הסדר הבראה, שכן הסדרים אלו תמיד כרוכים בפגיעה בעובדים. הוא גם הזכיר, כי בית המשפט העליון קבע שאין לתת עדיפות לשום קבוצת נושים על פני אחרים.

בנוגע לשיקולים האם להעדיף הסדר או פירוק אמר אורנשטיין, כי הללו כוללים את האפשרות להתגבר על הקשיים בפניהם ניצבת החברה, האם מדובר בחברת אחזקות או בחברה פעילה, מהו רצונם של הנושים כפי שבא לידי ביטוי בהצבעות באסיפות והשלב בו מצוי התהליך. בנוגע לאסיפות הנושים העיר אורנשטיין, כי הנושים מן הציבור אינם משתתפים בהן די הצורך - "ולא תמיד השיקול של הנאמן והשיקול שלנו הוא זהה, ומי יודע מה האינטרסים שלו עם בעל השליטה".

אורנשטיין הוסיף: "אתן לכם דוגמה שהדירה שינה מעיני. הוגשה בקשה להסדר נושים, בו ניתן פטור לבעל השליטה תמורת הזרמה של 14 מיליון שקל. בדיון בבית המשפט קם נושה לא-מיוצג ואמר שהוא מתנגד להסדר, משום שהיא קרסה חודשיים אחרי שהשקיע את כל כספי הפנסיה שלו בחברה, בעקבות הופעת בעל השליטה בטלוויזיה בה הבטיח שהחברה סולבנטית, ועכשיו הלה מציע תספורת של 60%".

לדברי אורנשטיין, בית המשפט אינו ממיר את שיקול דעתם של הנושים בשיקול דעתו שלו, "גם אם אני אומר לאשתי שהייתי מצביע אחרת. זה קורה - שבבוקר אני אומר לה: למה הם מצביעים ככה? אבל זה לא כסף של בית המשפט, זה כסף של הנושים והם קובעים את הדרך".