בנק ישראל הודיע (יום ג', 10.2.15) על נקיטת צעדים להרחבת התפוצה והשימוש בכרטיסי חיוב מיידי (דביט).
במסגרת ההחלטה, כרטיס חיוב מיידי הוגדר כמוצר מדף בנקאי, והוא מהווה חלק בלתי נפרד מניהול חשבון עובר ושב; היכרות השוק עם מוצר החיוב המיידי צריכה להיעשות באמצעות כרטיס ייעודי נפרד, ולא כזה המשלב בין סוגי חיובים שונים. פתרון זה משמר אצל מחזיק הכרטיס את כוח הבחירה לגבי סוג החיוב;
עוד נקבע איסור על גביית עמלת פעולה בערוץ ישיר בגין כל שימוש בכרטיס חיוב מיידי והוחלט כי העמלה הצולבת לעסקות חיוב מיידי (עסקות בכרטיסי חיוב מיידי ובכרטיסים נטענים) תוכרז כברת פיקוח ומחירה יקבע בשיעור מרבי של 0.3%, לתקופה של שנה.
הבנק אף החליט על שורה של החלטות נוספות:
- פורסמה טיוטת הנחייה המחייבת את הבנקים לפנות לכלל הלקוחות הקיימים בעלי חשבונות העו"ש בהצעה להנפקת כרטיס חיוב מיידי, וזאת תוך פרק זמן מוגדר. לקוחות שברשותם כרטיס אשראי בנקאי יוכלו לקבל את כרטיס החיוב המיידי ללא דמי כרטיס נוספים, לכל הפחות בתקופת ההחזקה הראשונה של הכרטיס (3-4 שנים ראשונות). כמו-כן הבנקים ידרשו להציע את כרטיס החיוב המיידי לכל לקוח הפותח חשבון עו"ש;
- פורסמה טיוטת הוראה המסדירה את מועדי העברת הכספים בעסקות חיוב מיידי, כך שכל שרשרת התשלום, מחיוב מחזיק הכרטיס ועד לזיכוי בית העסק תתבצע בסמוך למועד ביצוע העסקה, ולא יאוחר משלושה ימי עסקים לאחר הצגת העסקה;
- פורסמה טיוטה המסדירה את הגילוי על עסקות חיוב מיידי במסגרת פירוט פעולות בחשבון העו"ש של מחזיק הכרטיס (גילוי על כל עסקה בנפרד, תוך ציון מועד העסקה, סכום ושם בית העסק).
באפריל 2014 קיבלה ועדת השרים לענייני יוקר המחיה, הריכוזיות והתחרותיות במשק, בראשות שר הכלכלה,
נפתלי בנט, החלטה לפנות לבנק ישראל על-מנת שיבחן שורת פעולות בתחום כרטיסי החיוב, ובפרט בנוגע להגברת השימוש בעסקות חיוב מיידי. בנוסף, נציגי בנק ישראל היו חברים בוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה,
הראל לוקר, שמטרתה לבחון את הגבלת השימוש במזומן כאמצעי תשלום במשק הישראלי כדי לצמצם את תופעת הכלכלה השחורה, להיאבק בפשיעה ובהלבנת הון ולעודד שימוש באמצעי תשלום מתקדמים ויעילים. הוועדה המליצה אף היא על קידום השימוש בכרטיס חיוב מיידי אשר יהווה תחליף לשימוש במזומן ויהיה בתפוצה רחבה לכלל האוכלוסייה. המלצות הוועדה אושרו בישיבת ממשלה באוקטובר 2014.
בבנק ישראל אמרו כי הפחתת העלות לבתי עסק באמצעות עמלה צולבת נפרדת ומופחתת לעסקות חיוב מיידי הינה חיונית להצלחת המהלך להרחבת התפוצה של כרטיסי חיוב מיידי וכרטיסים נטענים והשימוש בהם. לאור חשיבות המהלך וכדי למנוע עיכוב משמעותי בו, החליטה הנגידה להפעיל את סמכויותיה מכוח סעיפים 9יא- 9יב לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א-1981, ולקבוע מחיר מרבי לעמלה הצולבת בעסקות חיוב מיידי לתקופה של שנה. במהלך שנה זו יעוגנו סמכויות הממונה על הגבלים עסקיים לקביעת עמלה צולבת נפרדת לעסקות חיוב מיידי, בהתאם לטיוטת חוק צמצום השימוש במזומן.
בנק ישראל יעקוב אחר ההנפקה והשימוש בכרטיסי חיוב מיידי כדי לבחון את הצורך בנקיטת צעדים נוספים. במקביל ובנוסף, בנק ישראל מקדם צעדים נוספים להגברת התחרות, החדשנות והאבטחה בתחום כרטיסי החיוב בכלל:
- קידום הטמעת השימוש בתקן EMV (Europay MasterCard Visa), הן בצד הנפקת כרטיסים אלו והן בצד השימוש בטכנולוגיה תומכת בבתי העסק (POS). בהתאם פורסמה טיוטת הוראה להטמעת תקן זה;
- קידום התחרות בתחום הסליקה: קידום תיקון חקיקה שיאפשר חיבור של סולקים חוץ-בנקאיים בעלי רישיון למתג כרטיסי החיוב המופעל על-ידי חברת שירותי בנקאות אוטומטיים (שבא) והסדרת מועד העברת הכספים בין מנפיק לסולק בעסקות חיוב נדחה. צעדים אלו מצטרפים לפעולות נוספות ליצירת התשתית לכניסת סולקים חדשים לתחרות, כגון פרסום מסגרת לקבלת רישיון סולק ושיפורים במערך הטכנולוגי של חברת שבא, שמטרתם לאפשר מתן שירות לסולקים חדשים;
- הסדרת הגילוי על שירותי הסליקה לבתי העסק, בפרט בהתייחס לעסקות חיוב מיידי.
המפקח על הבנקים, דוד זקן, מסר: "בנק ישראל ביצע בחינה מקצועית ומעמיקה של שוק כרטיסי החיוב, ובסיומה גובשו מספר צעדים שיביאו להגברה אפקטיבית של התחרות בתחום כרטיסי החיוב, ויכניסו את כרטיס החיוב המיידי לתפוצה רחבה, תוך הפחתת עלויות לבתי העסק ולמשקי הבית, ומבלי לפגוע ביכולתו של הצרכן לבחור באפיק התשלום המתאים לו".
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
