בית המשפט העליון יידרש לדון בשאלת משמעות הידיעה ועצימת העיניים של רבנים בכירים לנוכח
פרשת תארי הרבנות הפיקטיביים שניתנו לאלפי שוטרים וחיילים, כאמצעי לקבלת תוספות שכר בסכום כולל של 300 מיליון שקל. כך אומר (יום ג', 10.2.15) שופט בית המשפט העליון,
יורם דנציגר.
דנציגר מצטרף לביקורתו של בית המשפט המחוזי בירושלים על הרב הראשי לשעבר, אליהו בקשי-דורון (העומד לדין כיום על חלקו בפרשה), על הרב הצבאי הראשי לשעבר, הרב תת-אלוף ישראל וייס, ועל הרב הראשי לשעבר של המשטרה, הרב תת-ניצב יעקב גרוס. בית המשפט המחוזי קבע, כי הללו ידעו שמדובר בלימודים פיקטיביים, או לכל הפחות עצמו את עיניהם לנוכח הוכחות ברורות שזהו המצב.
דנציגר אומר: "מבלי לקבוע מסמרות, דעתי - כדעתו של בית המשפט המחוזי - אינה נוחה בשלב זה מן התמונה המצטיירת מהעדויות השונות בדבר היקף ידיעתם של הגורמים הבכירים ביותר בדבר אופן התנהלות מסלולי הלימוד התורניים... שאלה משפטית שאין לומר עליה שאינה כבדת משקל עתידה לעמוד לפני ההרכב אשר ידון בערעוריהם של המבקשים, באשר לנפקות ידיעתם - או עצימת עיניהם - של הגורמים הבכירים השונים".
הדברים נאמרו בהחלטתו של דנציגר
לעכב את ריצוי עונשי המאסר שהוטלו על הרב מאיר רוזנטל, הרב אהרון גוטסדינר ומאיר רואימי, עד להכרעה בערעורים שהגישו לבית המשפט העליון. הוא אומר, כי הטענה המרכזית בשלושת הערעורים היא, שהמחוזי לא הביא בחשבון את מידת הידיעה של הממונים על הרבנים שהיו מעורבים בפרשה, וכאמור - סבור שמדובר בשאלה שיהיה צורך לתת עליה את הדעת.
הרב רוזנטל, שהיה ראש לשכתו של הרב הראשי
יונה מצגר, נדון לשבע שנות מאסר על חלקו בפרשה. הרב גוסטדינר, שהיה רב המחוז הצפוני של המשטרה, נדון לארבע שנות מאסר. רואימי, שהקים וניהל את מכללת בית שאן במסגרת בוצעו חלק מהלימודים הפיקטיביים, נדון לשלוש שנות מאסר. דנציגר אומר, כי הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות, העובדה שכתב האישום הוגש ב-2008, הקפדתם של השלושה על כל התנאים שנקבעו להם והעדר המסוכנות מצידם - מכריעים את הכף לטובת קבלת הבקשות. את המורשעים ייצגו עוה"ד ליזי שובל-בר, מיכאל עירוני,
אירית באומהורן ודנה נחשון, ואת המדינה - עו"ד דגנית כהן-וויליאמס.