בית הדין הצבאי ביפו הרשיע (יום ג', 16.12.2003) את חמשת סרבני הגיוס חגי מטר, מתן קמינר, שימרי צמרת, אדם מאור ונועם בהט, בעבירה של סירוב פקודה, לפי סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי.

החמישה כלואים זה יותר משנה ועמדו לדין צבאי בגלל סירובם להתגייס למה שהם מגדירים כ"צבא כיבוש המדכא עם אחר". גזר דינם של החמישה יינתן במועד אחר, לאחר שיישמעו הטיעונים לעונש ב-23 לחודש. העונש המירבי הקבוע בחוק בגין עבירה של סירוב פקודה הינו 3 שנות מאסר.

מדובר בחבורה קיצונית ביותר, על גבול הסהרוריות. כדי לשבר את האוזן יצויין, כי בתום הכרעת הדין, קראו הסרבנים ותומכיהם להעמיד לדין את השופטים ואת התובע הצבאי, בבית הדין לפשעי מלחמה בהאג...

המקרה אינו דומה לסרבן הגיוס יונתן בן-ארצי

שלא כמו במקרהו של יונתן בן-ארצי, שם הרשיעו השופטים את בן-ארצי בצורה טכנית יותר, תוך שהם מציינים כי הם מאמינים לבן-ארצי שסירובו להתגייס נובע מהיות פציפיסט, ודוחים את טענות ועדת הגיוס, שקבעה שבן-ארצי פועל משיקולי נוחות ורצון להגשמה עצמית ולא מתוך פציפיזם, הרי שכאן מדובר בהכרעה עובדתית ומשפטית שונה.

בעוד שבמקרהו של בן-ארצי היה מדובר בשאלה עובדתית, האם הוא זכאי לפטור או לא, כשהמיקוד היה סביב סבירות וחוקיות החלטת ועדת המצפון של צה"ל, הרי שכאן היתה שאלה עקרונית עובדתית ומשפטית: העובדתית - האם אכן מדובר בפציפיסטים. המשפטית - אם הם אינם פציפיסטים, האם חייל זכאי לפטור מטעמים סלקטיביים.

הקביעה העובדתית: החמישה הם סרבנים פוליטיים

מבחינה עובדתית, קבע בית הדין כי נוכח העובדה שהסרבנים אמרו כי הם מוכנים לשרת בצבא הגרמני, אך אינם מוכנים לשרת בצבא הכיבוש הישראלי, הרי שסירובם אינו פציפיסטי, בו אדם אינו מוכן כלל לשרת בצבא כלשהו, אלא מדובר בהתנגדות פוליטית-אידיאולוגית שנועדה לעורר את דעת הקהל הפוליטית.

וכלשון השופטים: "סברנו, כי המניע העיקרי שמסתתר מאחורי הנאשמים הוא הרצון לגרום לשינוי פוליטי. דהיינו, להביא לשינוי בדעת הקהל ובמדיניות הממשלה. ספק בעינינו אם מניע זה, כשלעצמו, הוא מספיק כדי להוות ביסוס לעמדת הנאשמים".

הקביעה המשפטית: אין להכיר בסרבנות סלקטיבית

שלושת שופטי בית הדין קיבלו, למעשה, את כל טענות התובע הצבאי, סרן ירון קוסטליץ, הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי, והביעו ביקורת חריפה למדיי על עמדתם של הסרבנים. מבחינה משפטית, קבעו השופטים כי פעולת הסרבנים הינה פעולה פוליטית, המיועדת להביא לשינוי דעת הקהל ומדיניות הממשלה ולביטול הכיבוש. בית הדין קיבל את טענת התביעה, לפיה פטור מטעמי מצפון מגיע רק לאנשים שהטיעון שלהם הוא פציפיסטי טהור, והוא אישי ואינו כולל ניסיונות להשפיע על אחרים.

ואולם, חמשת הנאשמים כתבו מכתב של הקורא לציבור לסרב להתגייס לצבא הכיבוש והפיצו אותו בניסיון להשפיע על הציבור הרחב, הרי שגם אם פורמלית, יש בישראל זכות לסירוב מצפוני, הרי שהם אינם זכאים לה. כלומר, גם אם זו סרבנות מצפון, הרי שברגע שהיא הופכת סלקטיבית, אין להכיר בה, אחרת נגיע למצב בו כל יחידה תחליט האם מתאים לה לשרת במקום כזה או אחר, ולבצע תפקיד כזה או אחר, מה שיפרק את החברה ואת החישוקים המחזיקים אותנו כעם.

וכלשון בית הדין: "חוק יסוד הצבא מטיל חובה כללית של שירות ביטחון, חובה המוטלת על הכל... אי גיוסם, יתן הכשר להבעת אידיאולוגיה וניסיון לשכנע את הרבים בדרך בלתי לגיטימית, תוך עירוב חובת השירות הצבאי בפולמוס האידיאולוגי, בכל הנוגע לפעולות הממשלה בשטחים". הדבר יביא ליצירת יחידות מפולגות, ש"כל אחת מהן מוכנה ומזומנה לשרת מטרות בהן היא מאמינה, אך לא מטרות אחרות".

הסרבנים: איננו מתחרטים; יש להעמיד לדין את השופטים;
תומכי הסרבנים במסדרון בית הדין: "צה"ל - ארגון טרור"

לאחר הקראת הכרעת הדין, קיימו כמאה חברים, קרובים ותומכים של הסרבנים הפגנה ספונטנית במסדרון בית הדין, תוך שהם קוראים קריאות בנוסח: "צה"ל ארגון טרור", "הסרבן הוא הגיבור", "כן לשלום - לא לכיבוש". הקהל המשולהב אף קרא להעמיד לדין את השופט, אל"מ אבי לוי ואת התובע קוסטליץ, בבית הדין לפשעי מלחמה בהאג.

כשיצאו הסרבנים מהאולם, הם נתקבלו במחיאות כפיים. החמישה אמרו כי הם אינם מתחרטים על סירובם מאחר ואמרו את האמת, ואף ימשיכו להגיד אותה. לטענתם, האמת שלהם היא ש"הכיבוש הורס את המדינה והוא בגדר פשעי מלחמה", והם ימשיכו לומר אותה גם אם ימשיכו לשבת בכלא בשל כך. עוד אמרו, כי "מפריע להם [לשופטים] שאמרנו את המילה 'כיבוש'. אנחנו מסרבים בגלל הכיבוש. אנחנו לא מוכנים לקחת חלק בפשעי הכיבוש. הצבא יכול לכלוא אותנו לשנה, ל-10 שנים - אנחנו לא מוכנים להשתתף בפשעי הכיבוש".

גם לקראת פתיחת המשפט, בשעה 13:00 לערך, קיימו הוריהם וידידיהם של הסרבנים העצורים משמרת תמיכה וסולידריות מול בנין בית הדין הצבאי ביפו.

התובע: הם לא הועמדו לדין בשל דעותיהם

התובע, סרן ירון קוסטליץ, הביע סיפוק מהכרעת הדין. לדבריו, "בית הדין הצבאי קבע היום בפסק דינו העקרוני, שסרבנות סלקטיבית היא פסולה מכל וכל, משום שהיא פוגעת חזיתית בעקרון קדושת החיים, בביטחון הלאומי ופוגעת בדרך בלתי לגיטימית בהליך הדמוקרטי, ושאם תאופשר - אנה אנו באים?".

סרן קוסטליץ מבקש להדגיש, כי החמישה לא הועמדו לדין בשל דעותיהם, אותם הם יכולים להביע היכן שיחפצו. לדבריו, "זו עבריינות אידיאולוגית, הם שמים את עמדתם כמטרה שמקדשת את כל האמצעים".

חופש המצפון בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו?

כזכור, בישיבה האחרונה הציג עו"ד ד"ר דב חנין, פרקליטם של החמישה, קו הגנה המבוסס בעיקרו על "המהפכה החוקתית" שחלה במשפט הישראלי, מאז נחקק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לדברי עו"ד חנין, חוקי היסוד הפכו את חופש המצפון לזכות המעוגנת בחוק ושלטונות הצבא אינם רשאים לדחות אנשים, שסירובם להתגייס נובע מסיבות של מצפון כנה ולנסות לכפות עליהם גיוס הנוגד את צו מצפונם.

התובע, סרן ירון קוסטליץ, התעמת באחד הדיונים האחרונים עם הסרבנים. "איני מוכן להסכים לכך ששולחים את חבריי לסכן את חייהם במלחמת ברירה, למען הכיבוש. פעולות צה"ל בשטחים הכבושים נוגדות את החוק הבינלאומי", טען הסרבן שמרי צמרת.

התובע השיב לצמרת: "האם אתה משפטן, שתקבע מה נוגד את החוק הבינלאומי?", והוסיף, כי בית המשפט העליון אישר את כל פעולות בצה"ל בשטחים.

הורי הסרבנים אומרים: "בנינו עצורים מזה יותר משנה בשל היענותם לצו מצפונם. במשך השנה הזאת נקט צה"ל מעשי דיכוי רבים ושונים נגד בני העם הפלשתיני בשטחים הכבושים, החל מהשפלה שיטתית של תושבים במחסומים, דרך הרעבה וחנק כלכלי של תושבים שמצאו עצמם נצורים וכלואים בעריהם וכפריהם ללא אפשרות לצאת, ועד להרג נמשך 'בטעות' של אזרחים תמימים, נשים, ילדים וזקנים".

"כואב לנו לבקר את בנינו במעצרם המתמשך", מוסיפים ההורים, "אך כואב היה עוד יותר לראות אותם במדי הצבא, המפעיל יום יום כיבוש אכזרי נגד עם שלם. בנינו שלמים עם סירובם ועם המחיר שהם משלמים ואולי ימשיכו לשלם עליו, ואנו גאים בהם ומתיצבים מאחוריהם".

בינתיים, מתעכב מתן גזר הדין במשפטו של הסרבן יוני בן ארצי, אשר הורשע בסירוב פקודה (הפקודה להתגייס; נ.ש.), תוך שבית הדין המליץ בתוקף לזמן אותו לדיון חוזר ב"ועדת המצפון" המוסמכת לפטור אותו משירות [ראו קישור]. שלטונות צה"ל עדיין לא מסרו את החלטתם בעניין זה.

[הצילומים לקוחים מאתר תנועת הסרבנים "יש גבול"]