שופט בית המשפט העליון, אורי שהם, אישר (יום א', 15.3.15) הטלת מגבלות על עבריין מין סדרתי - ששמו לא פורסם. במצב זה, קיימת סכנה שההגבלות לא ייושמו כנדרש.

האיש בו מדובר הורשע בשנת 1999 באונס במירמה ובמעשה מגונה בנסיבות אונס במרמה שביצע בחיילת בת 19. הוא נדון ל-14 שנות מאסר, כולל הפעלת שנתיים מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו. שהם מציין:

"במסגרת גזר הדין עמד בית המשפט המחוזי על עברו המכביד של העורר, אשר הורשע בעבר, במספר הזדמנויות, בביצוע עבירות דומות וריצה עונשי מאסר ממושכים. העבירות, מושא כתב האישום, בוצעו על-ידי העורר בהיותו אסיר משוחרר ברשיון. בית המשפט התייחס אל העורר כאל עבריין סדרתי, שעונשי
המאסר הקודמים לא הביאו להפסקת פעילותו, והוא לא היה מוכן להשתלב בתהליך טיפולי, דבר שהגביר את מסוכנותו. לפיכך, נקבע כי יש להרחיקו לתקופה ממושכת מהחברה".

האנס שוחרר מהכלא ביולי 2014, ולפני שחרורו ביקשה המדינה להטיל עליו צו פיקוח ובו ארבעה מרכיבים: שיתוף פעולה עם קצין המבחן, הימנעות מיצירת קשר עם הקורבן, איסור על עבודה ביחידות או ביחסי מרות עם נשים, ואיסור על צריכת פורנוגרפיה. ערב השחרור גם נקבע, כי לאיש רמת מסוכנות מינית גבוהה, וכי הוא הפיק תועלת חלקית בלבד מהטיפול שעבר בכלא. עוד נקבע, כי יש לו אישיות מניפולטיבית, כי הוא סובל מהפרעה בתחום המין וכי אין עליו מורא החוק.

בית המשפט המחוזי אישר למשך 3.5 שנים את כל התנאים שביקשה המדינה, ושהם דחה את ערעורו של האיש שהתייחס בעיקר לנושא צריכת הפורנוגרפיה. למרות שכאמור מדובר במסוכנות גבוהה, ולמרות שהקורבן לא הייתה בת-משפחתו של האנס (כך שחשיפת שמו לא תחשוף את זהות הקורבן), לא פורסם שמו של האנס. זאת, למרות שנאסר עליו "לעבוד, בין בתמורה ובין בהתנדבות, בעבודה בה הוא עלול להימצא ביחידות ו/או תחת יחסי מרות, עם נשים". בלא ידיעת זהותו של האיש, קיימת ממילא סכנה שתנאי זה יופר ושהנשים בקרבתן יעבוד יהיו מצויות בסכנה.