חוסר תיאום בין משרדי הממשלה השונים, כפילות סמכויות ולאקונות בחוק, הם רק חלק מן המסקנות אליהן הגיעו היום (ג', 16.12.03) ועדת מדע וטכנולוגיה, בראשותה של ח"כ מלי פולישוק-בלוך, וועדת המשנה לנושא מפגעי איכות הסביבה, בראשותה של ד"ר לאה נס. הוועדות דנו היום, במהלך ישיבה משותפת, בנושא זיהום אקוויפר החוף.
"למה שואלים את אותן שאלות כל חצי שנה ולא נותנים תשובות לאזרח", תהתה ח"כ פולישוק, שהוועדה בראשה היא עומדת, קיימה באפריל השנה דיון בנושא תוצאות המחקר בנושא הערכת היקף זיהום האקוויפר באזור תל אביב, נחלת יצחק, בעקבות דוח שהוכן בנציבות המים.
שרה אלחנני, מנהלת אגף איכות המים בנציבות המים, ציינה כי אחת מהמלצות הנציבות בעקבות הדוח הינה להמשיך ולאתר מוקדי זיהום נוספים בנוסף לתעשיה הצבאית, כיוון שלדבריה, "אי אפשר להציע תוכנית כוללת, לפני שמאתרים את כל המוקדים המזהמים".
לדברי אלחנני, הנציבות הגישה תוכנית לשנת 2004, שעומדת על תקציב של כ-5 מיליון דולר, שמטרתו לתכנן את הביצוע.
ברוך ובר, ממונה שפכי תעשיה במשרד לאיכות הסביבה, אמר כי "הקרקע עדיין מזוהמת אבל אנו לא יודעים מה לעשות איתה. יש לאקונה חוקית בהתייחסות לבעיה. אין הסדר חקיקתי שאומר מה עושים במקרה שהקרקע מזוהמת ואין לה בעלים". עוד ציין ובר, כי "יש צורך בייעול מעבר מידע בין המשרדים, בעיקר עם נציבות המים. מידע שביקשנו מהנציבות - עדיין לא קיבלנו".
ח"כ פולישוק סיכמה את הדיון המשותף בכך, שדרשה מהנוכחים לבוא בעוד כחודש עם פתרונות קונקרטיים לישיבה הבאה שיקיימו. "אנו נזמין לישיבה הבאה את מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה ומנכ"ל משרד התשתיות ונציב המים, שיגבשו יחד את מדיניותם לפני הישיבה. יש מקורות מספיקים לגבי מקורות הזיהום הגדולים, ועליהם להציג בפנינו פתרון כיצד יש לבצע את השיקום לדעתם. כמו כן, עליהם להביא הערכות כלכליות לגבי כמה עולה לבצע את הפעולות השיקומיות ופעולות המניעה", אמרה ח"כ פולישוק והוסיפה: "אין לי ספק שהמדינה צריכה לממן את הפעולות, ויש לבדוק מחדש את נושא ההתקשרות עם חברה מחו"ל".
מלשכת ח"כ ד"ר לאה נס נמסר, כי "מי התהום של גוש דן מזוהמים והמינהלת למי שתיה - שמתוקף תפקידה לדאוג לתיקון המצב, אינה נוקפת אצבע על-מנת להביא לשיפור. נוכח המחדל המתמשך, תיערך ביום ג' בשעה 13:00, ישיבה משותפת לוועדת המשנה לנושאי מפגעי איכות הסביבה, בראשות ח"כ ד"ר לאה נס, ולוועדת המדע והטכנולוגיה, שמטרתה מעקב אחר הפעולות שבוצעו בכדי לטפל במקורות הזיהום באקוויפר החוף ובכדי לאתר ולטפל במקורות זיהום נוספים".
ח"כ ד"ר לאה נס אמרה: "לא ייתכן, שכבר שנים מבקר המדינה והוועדות הממונות בכנסת שבים ומתריעים על המחדל החמור המתרחש בישראל, בכל הנוגע למי השתיה, והגוף שאמור לטפל בכך אינו עושה דבר בנידון... אני מצפה כי בדיון הנוכחי כל הגורמים הממונים יספקו לנו תשובות ברורות בנושא, שעלול להוביל לפגיעה חמורה בריכוז האוכלוסיה הגדול בישראל", הוסיפה.
המטרה העיקרית בהקמת המינהלת, היתה לרכז את פעולות משרדי הממשלה בנושא השמירה על איכות מי השתיה ולתאם ביניהם. בשנים 99'-98' קיימה המינהלת שתי ישיבות בלבד. ממידע שנמסר מנציבות המים עולה, כי המינהלת התכנסה מספר פעמים אך לא יצאו ממנה הנחיות אופרטיביות בשל ריבוי הגורמים והאינטרסים של כל משרד.
בשנים האחרונות זוהו בישראל כמה עשרות אתרים שיש בהם זיהום מוכח של הקרקע והמים.
אחד מזיהומי הקרקע הנפוצים ביותר הוא הזיהום בדלקים ובשמנים, אשר עלול לגרום לזיהום מי התהום ולסכנות בריאותיות הנובעות מחשיפה לחומרים רעילים. לדוגמה, ליטר אחד של דלק המורכב מתערובות של תרכובות, שחלקן ידועות כחומרים מסרטנים, עלול לזהם מיליון ליטר מי תהום. נוסף על-כך, במזהמים רבים קיימות תרכובות נדיפות אשר חלקן רעילות, והן מתפשטות כגזים בקרקע.
גם מבקר המדינה נדרש לנושא ובדוח 53ב לשנת 2002, המבקר בחן את נושא איכות מי השתייה ותפקוד הגופים העוסקים בדבר. על-פי הדוח, ריכוזי המלחים והחנקות באקוויפר החוף ואקוויפר ההר נמצאים במגמה מתמדת של גידול. על-פי המבקר, "בהתחשב בריכוז הממוצע הנוכחי של המלחים באקוויפר החוף ובקצב גידולם, בתוך כעשרים שנים, תעלה המליחות הממוצעת על הערך הגבולי המציין איכות מים טובה".
בדיון ישתתפו נציגי נציבות המים, המשרד לאיכות הסביבה, משרד הבריאות ואחרים.
