רשות המיסים מפרסמת (יום ה', 2.4.15) טיוטת חוזר המיועד לקבוע מתי פעילות אינטרנטית של גורם זר בישראל תחויב במס בארץ. הטיוטה פורסמה לקבלת תגובות הציבור. הטיוטה נוגעת במיוחד לחברות כגון גוגל, פייסבוק,
אמזון ו-eBay.
הבעייתיות שבפעילות האינטרנט נובעת מכך שהיא חוצת גבולות, כך שבעלי החברה יכול להיות תושב מדינה א', השרת ממוקם במדינה ב', והפעילות נעשית במדינה ג'. תאגידים זרים מקימים לעיתים פלטפורמות מיוחדות לשירות תושבי ישראל, לעיתים הם מעניקים שירותי פרסום בישראל ללקוחות ישראלים, ולעיתים הם נעזרים בקבלני משנה ישראלים או בחברות ישראליות.
הכנסותיו העסקיות של תאגיד זר ממתן שירותים וממכירת טובין חייבות במס בישראל אם הן הופקו בישראל, והטיוטה מיועדת להגדיר מתי ייחשבו פעולות אינטרנטיות ככאלו שבוצעו בישראל - הן לצורכי מס הכנסה והן לצורכי מע"מ.
בתחום מס הכנסה, הכלל הבינלאומי המכריע הוא קיומו של "מוסד קבע" במדינה המבקשת לגבות את המס. הטיוטה מונה שורה של סממנים העשויים להוביל למסקנה שלתאגיד הזר יש מוסד קבע בישראל, וביניהם: הפעלת אתר המותאם לשימושם של ישראלים, האתר נהנה מפופולריות גבוהה בישראל, נציגי התאגיד הזר בישראל מעורבים בגיוס לקוחות, התאגיד מקיים בישראל פעילות של קשרי לקוחות, יש לו סיכונים עסקיים בישראל והוא נותן בארץ שירותי תמיכה בהיקף משמעותי.
אפשרות נוספת לקביעת "מוסד קבע" היא כאשר קיימת בארץ "נוכחות דיגיטלית משמעותית". מדובר למשל בחתימת מספר משמעותי של חוזים אינטרנטיים למתן שירותים דיגיטליים בין התאגיד לבין תושבי ישראל, שירותיו של התאגיד נצרכים בארץ בהיקף נרחב, או שהתאגיד מקבל מתושבי ישראל תשלומים משמעותים בליבת עיסוקו.
דרך שנייה לקביעת "מוסד קבע" היא קיומו של "סוכן תלוי" המתקשר בישראל בשמו של התאגיד הזר. גם כאן מונה הטיוטה תבחינים לפיהם תיקבע מידת מעורבותו של הסוכן הישראלי בפעילותו של התאגיד הזר. בהמשך מסבירה הטיוטה כיצד ייוחסו רווחיו של מוסד הקבע לתאגיד הזר, בשתי חלופות: אם התאגיד הזר התאגד במדינה עימה יש לישראל אמנה למניעת כפל מס, ואם הוא בא ממדינה שעימה אין אמנה כזאת.
בנוגע להיבטי המע"מ נאמר בטיוטה: "כאשר קיימת זיקה ישירה והדוקה בין השירותים המסופקים על-ידי התאגיד הזר בהיקפים משמעותיים באמצעות האינטרנט ללקוחותיהם הישראלים לבין ישראל, באופן שהנסיבות הכרוכות בשירות כאמור קשורות לישראל, ניתן לטעון כי מתקיימת למעשה פעילות עסקית בישראל". במצב זה, על התאגיד הזר להירשם בישראל כעוסק מורשה ולשלם מע"מ. במקביל, ספקים ישראלים של התאגיד יהיו חייבים לגבות ממנו את המחיר בתוספת מע"מ.
הטיוטה מציעה גם בהקשר זה תבחינים, ובהם: המידע מסופק לישראלים המעוניינים לקבל שירות בישראל; השירות מבוצע הלכה למעשה בישראל; חברות ישראליות הקשורות לתאגיד הזר מבצעות עבורו פעולות שיווק. הטיוטה מביאה כדוגמה - בלי לציין במפורש את שמותיהם - את גוגל ואת האתר booking.com ככאלו החייבים במע"מ בישראל בהתאם לקני מידה אלו.
