|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

פסק הדין האחרון של גרוניס

בג"ץ אישר את רוב חוק החרם

קובע: המדינה יכולה למנוע תמיכות ממי שקורא להחרים אותה ביטל את הסעיף שאפשר לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק בשל קריאה לחרם
15/04/2015  |   איתמר לוין   |   חדשות   |   תגובות
מלצר. חוות הדעת העיקרית [צילום: פלאש 90]

בג"ץ מאשר (יום ד', 15.4.15) את רוב סעיפי חוק החרם, ומבטל אחד מהם. פסק הדין ניתן בהרכב מורחב בן תשעה שופטים בראשותו של הנשיא בדימוס, אשר גרוניס, שזהו פסק הדין האחרון עליו הוא חותם במלאת שלושה חודשים לפרישתו.

חוק החרם - ובשמו הרשמי: חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם - נכנס לתוקפו ביולי 2011. הוא קובע, כי קריאה לחרם על ישראל או על מוסד הפועל בה, כאשר יש סיכוי סביר שהיא תיענה, מהווה עוולה אזרחית. בית המשפט יכול לחייב את הקורא לחרם לא רק בפיצוי ישיר על הנזקים שגרם, אלא גם בפיצוי לדוגמה שאינו מוגבל בסכום.

עוד קובע החוק, כי שרי האוצר והמשפטים יכולים למנוע מהקורא לחרם שורה של הטבות כספיות ממלכתיות: הכרה בו כמלכ"ר לצורכי מס, קבלת תמיכה מתקציב המדינה, קבלת ערבות מן המדינה וקבלת סיוע לפי חוק עידוד השקעות הון ולפי החוק לעידוד מו"פ בתעשיה.

השופטים קבעו פה אחד, כי הסעיפים בנוגע למניעת תמיכות ממשלתיות הם חוקתיים. עוד הוחלט פה אחד לבטל את הסעיף המתיר לבית המשפט להטיל פיצויים ללא הוכחת נזק על מי שקריאתו לחרם התממשה בפועל. ברוב דעות הוחלט גם לאשר את הסעיף המגדיר את העוולה הנזיקית מכוחה ניתן להגיש תביעות לפי החוק.


לצמצם במקצת את חופש הביטוי


בחוות הדעת המובילה אומר השופט חנן מלצר, כי החוק אכן פוגע בחופש הביטוי - אך פגיעה זו עומדת בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד כבוד האדם וחרותו. לדברי מלצר, עצם הקריאה לחרם מהווה פגיעה בחופש הביטוי, שכן הן מבקשות לכפות דעה באמצעי לחץ ואיום - ובמקרה כזה ניתן לצמצם במקצת את אותו חופש ביטוי. הוא מוסיף, כי החוק מקדם גם ערכים של שוויון ואיסור הפליה (נגד המדינה), ומעיר שמי שקוראים לחרם על ישראל - אינם יכולים במקביל לצפות לסיוע ממנה.

בפנותו לסעיפי החוק קובע מלצר, כי ההגבלה על התמיכה הממשלתית היא מידתית, בעוד קביעת פיצויים עונשיים בלתי מוגבלים איננה כזו. לדבריו, "מקום בו נדרש לבצע איזון עדין כדי לפגוע
באופן מינימלי בזכות היסוד של חופש הביטוי, ולהימנע ככל הניתן מעבר לנדרש מליצור 'אפקט מצנן' לביטויים פוליטיים ולדיון חברתי ער – אין להשתמש בכלים חריגים למשפט האזרחי, ולסטות מדרישת הנזק הקלאסית, שהיא בדרך כלל תנאי לחיוב אזרחי ואחת ההצדקות העיקריות – בתורת המשפט – לאישור התערבות המדינה בחיי הפרט".

חלקי פסק הדין שניתנו פה אחד היו גם על דעתם של גרוניס, הנשיאה מרים נאור, המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין והשופטים סלים ג'ובראן, יצחק עמית, יורם דנציגר, עוזי פוגלמן וניל הנדל. דעת הרוב לגבי סעיף ההגדרות ניתנה בידי גרוניס, נאור, רובינשטיין, מלצר ועמית.


"כמו לתת אלה למי שמכה אותך"


דנציגר אומר, כי קריאה לחרם היא שימוש לגיטימי בחופש הביטוי, ולכן החוק פוגע במרכיב הגרעיני של חופש זה, ובצורה חמורה במיוחד בחופש הביטוי הפוליטי. לכן מציע דנציגר דרך פרשנית שתאפשר ליישם את החוק: לא כל החרמה של מוסד או של אזור ה"שייכים" באופן פיזי למדינה תיכנס להגדרה שבחוק, אלא רק החרמה של מוסד או של אזור בשל החרמתה של המדינה כולה. עם זאת, מאחר שדעתו זו לא התקבלה, הצטרף דנציגר לעמיתיו בנוגע לסעיפים שאושרו ולזה שבוטל.

לדעת הנדל, האפשרות להגיש תביעת נזיקין נגד מי שקורא לחרם אינה חוקתית, ולכן יש לבטל אותה במלואה - ולא רק את הפיצוי ללא הוכחת נזק. הוא מזהיר, כי "הפרטת" האפשרות להגן על האינטרס הציבורי והפקדתה בידי היחיד עלולה ליצור אפקט מצנן משמעותי כנגד חופש הביטוי הפוליטי. תביעות רבות יהפכו למכשיר ניגוח פוליטי, שיופעל בין כותלי בית המשפט, במטרה ליצור מציאות חדשה וקשה. את הסעיף המאפשר למנוע הטבות של המדינה ממליץ הנדל להפעיל רק לאחר קביעת תקנות או נהלים כדי למנוע הפעלה שרירותית שלו.

רובינשטיין מצטרף לעמדתו של מלצר בנוגע לטיבה הפסול של הקריאה לחרם, ומוסיף שקריאה כזו מוציאה את הקורא למגרש הציבורי - שם ניתן להטיל עליו מגבלות רחבות יותר מאשר במקרה של חרם פרטי. לגבי מניעת ההטבות אומר רובינשטיין: "צריכה מדינה להיות שוטה שבעולם לאפשר הטבות מכספיה לגורמים פרטיים או להתקשר עם גורמים פרטיים, הקוראים להחרים יחידים או חברות אך מחמת זיקתם למדינה, מוסד ממוסדותיה או איזורים שבשליטתה; דומה הדבר לאדם הבא להכות אדם אחר, והאחרון מצייד אותו באלה כדי שיוכל להלום בו בעוצמה יתרה".


נאור: לבחון בעתיד את ההסדרים


החוק עומד בקושי רב במבחן המידתיות - סבור עמית, אם כי הוא מוסיף: "קריאה פומבית להטיל חרם שניוני על אדם רק בשל זיקתו
למדינת ישראל, פוגעת בגרעין הקשה של כבוד האדם, בשל השימוש בו כאמצעי להשגת מטרה פוליטית על לא עוול בכפו, וככזו אינה נמנית על סוג הביטויים המצדיקים את ההגנה החזקה ביותר של חופש הביטוי".

פוגלמן הסכים עם דנציגר באומרו, שהחוק פוגע בצורה קשה בחופש הביטוי, ואת הפתרון הוא מצא בהצעתו למחוק מהחוק את האיסור לקרוא לחרם על "אזור הנמצא בשליטתה" של ישראל. עוד הוא מציע פרשנות לפיה החוק יחול רק על ביטוי ביקורתי ביחס לעצם הקיום של מדינת ישראל, ולא על ביטוי מעורב המהווה ביקורת על מדיניותה של ישראל.

נאור אומרת, כי ישראל מוצאת עצמה במגננה מפני חרמות בזירה הבינלאומית, ונסיונה להתגונן מפני הנזקים השונים העלולים
להיגרם כתוצאה מכך הוא לתכלית ראויה. לדעתה, ההגנה הניתנת גם לאזור מסוים במדינה (קרי: יהודה ושומרון) נמצאת במתחם שיקול דעתו של המחוקק. בעתיד ניתן יהיה לתקוף את ההסדרים שייקבעו ליישום מניעת הטבות המדינה, כאשר המניעה עצמה היא מידתית - מוסיפה נאור.

העתירות הוגשו בידי שורה של ארגונים ואישים, אשר יוצגו בידי עוה"ד גבי לסקי, נרי רמתי, עדי ברקאי, איריס ירון-אונגר, אוסאמאה סעדי, עאמר יאסין, חסן ג'בארין, סאוסן זהר ודן יקיר. את המדינה ייצגו עוה"ד יוכי גנסין, אורי קידר ואבישי קראוס, ואת הכנסת - עוה"ד ואיל ינון וגור בליי. את הפורום המשפטי למען ישראל ייצגו עוה"ד אבי הר-זהב, יפעה סגל ותומר מאיר ישראל.




חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם / ספר החוקים
"חוק החרם": צעדים נגד מי שקורא להטיל חרם על ישראל או על מוסד הפועל בה
בג"ץ 5239-11, אורי אבנרי ואח' נ' הכנסת ואח' / פס"ד
בג"ץ מאשר את הסעיפים המרכזיים בחוק למניעת חרם על ישראל ופוסל רק את הסעיף המאפשר להטיל פיצויים עונשיים על מי שקרא לחרם
בג"ץ 5239-11, אורי אבנרי ואח' נ' הכנסת ואח' / תקציר פסק הדין
תקציר פסק דינו של בג"ץ בנוגע לחוק החרם: אישורו רובו ופסילת סעיף אחד

תאריך:  15/04/2015   |   עודכן:  15/04/2015
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בג"ץ אישר את רוב חוק החרם
תגובות  [ 5 ] מוצגות   [ 5 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
שמ
15/04/15 18:25
 
משה מיכאל
16/04/15 07:33
2
צורי
15/04/15 21:27
3
קורצ'אק
16/04/15 00:16
4
ה.א
16/04/15 07:15
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
שלוש חברות בנייה - שלומית, נווה בנין ואלקטרה השקעות - זכו (יום ד', 15.4.15) במכרזים של רשות מקרקעי ישראל, ויקנו מגרשים לבית 375 דירות. שלוש החברות יחד ישלמו 235 מיליון שקל, באחד ממכרזי הנדל"ן הגדולים של התקופה האחרונה. בנוסף ישלמו הוצאות פיתוח קטנות, וכן מע"מ ומס רכישה כמקובל.
15/04/2015  |  אלעזר לוין  |   חדשות
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, גזר (יום ד', 15.4.15) עונש של 30 חודשי מאסר על אבישג עפרה פרנג'יל, אשר הוציאה במרמה ובאיומים 472,000 שקל משלוש נשים, כאשר הזהירה אותן שייפגעו אם לא ירכשו את שירותיה להסרת כשפים ולהרחקת שדים. רוזן הרשיע אותה בסחיטה באיומים שהביאה לידי מעשה ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
15/04/2015  |  איתמר לוין  |   חדשות
חברת שלהבת תעשיות, העוסקת בתחום נרות היודאיקה, מבקשת (15.4.15) מבית המשפט המחוזי בירושלים להוציא בבהילות צו להקפאת ההליכים נגדה למשך חודש. לדבריה, הצו נחוץ לצורך הפעלתה כעסק חי וגיבוש תוכנית הפעלה לחודשים-שלושה, יישום תוכנית הבראה וגיבוש הסדר נושים תוך מציאת משקיע אסטרטגי.
15/04/2015  |  יצחק דנון  |   חדשות
חוק נכסי נפקדים חל על נכסים המצויים במזרח ירושלים ואשר תושביהם מתגוררים ביהודה ושומרון, אך יש להפעילו רק במקרים נדירים ביותר. כך קובע (יום ד', 15.4.15) נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, בראש הרכב בן שבעה שופטים.
15/04/2015  |  איתמר לוין  |   חדשות
ויולה פרייבט אקוויטי, קרן השקעות הממוקדת בחברות טכנולוגיה בשלב הצמיחה והמשתייכת לקבוצת ויולה, הודיעה (יום ד', 15.4.15) על גיוס סכום היעד לקרן השנייה שלה, 'ויולה פרייבט אקוויטי 2' בסך 250 מיליון דולר.
15/04/2015  |  עופר וולפסון  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
הסבר אפשרי למחדל המבצעי של ה-7 באוקטובר; הניצחון האמריקני במלחמת העצמאות בקרב יורקטאון שבווירג'יניה בשנת 1781; כיבוש גשר הדנובה ליד וינה בשנת 1805; כשלון נפוליאון ברוסיה בשנת 1812;...
דן מרגלית
דן מרגלית
מישהו יודע אם האיש הזה מספיק אטום או נוכל, שלאחר הכתבה ב"אולפן שישי" בערוץ-12 הוא יצא בשבת מביתו? מישהו זוכר על איזשהו זגזוג סיטוני, שקרים ונוכלויות כאלה אצל מישהו באיזושהי מפלגה י...
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
פוטין. זורק את האשמה על זלנסקי [צילום: מריקו אנדרו, ו-AP]
יאיר נבות  |  
הערכתי בשבועות האחרונים שלאחר נצחונו בבחירות יורה פוטין על גיוס מילואים נוסף. גם הפיגוע הנורא, אם קושרים אותו בדרך לא דרך לאוקראינה, ייקל על גיוס מילואים כמובן. האמת מעולם לא היית...
[צילום: AP]
ד"ר רפאל בוכניק-חן
מידת מרכזיותה של הקונספציה במחדל הקולוסלי של ה-7 באוקטובר 2023, הוא מושא לפולמוס דינמי בין מומחים ופרשנים בתקשורת הישראלית. האמנם כך?    מחקר השוואתי בין הכשלים המודיעיניים של אוקטו...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il