מזה שנים לא מעטות מאמין העולם, כי בידי ישראל מצוי נשק גרעיני, אך אף אחד אינו יודע לומר בוודאות בכמה פצצות אטום מדובר. שר החוץ האירני מוחמד זריף, למשל, טוען בימים אלה, בכינוס בניו-יורק בנושא האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, שבו משתתפת גם ישראל בתור משקיפה, כי "נתניהו יושב על מאגר של 400 פצצות אטום" וכי "הנשק הגרעיני שברשות ישראל וארה"ב הוא האיום הגדול ביותר על השלום והביטחון בעולם".
כיוון שאין אנו יודעים מה מקורות המידע שמפיץ זריף, ראוי למדינת ישראל לחשוב קדימה ולהיערך לקראת מצב הסברה-גרעיני חדש שמפתחת אירן. במסגרתו של מסע שכזה, שאת ניצניו ניתן לראות בהתבטאויותיו של זריף, תתחיל טהרן להסביר לעולם כי נציגי המעצמות, ובעיקר ארה"ב, נוהגים כלפיה במדיניות של איפה ואיפה. "מדוע זה" - ישאלו האירנים - "אתם מתירים לישראל להחזיק ארסנל של נשק גרעיני ועלינו אתם מנסים לאסור אפילו לפתח מקורות אנרגיה גרעיניים לצרכי שלום".
זריף אינו היחיד המשגר לחלל התודעה הציבורית ספקולציות על יכולותיה הגרעיניות של ישראל, מבלי להסביר מנין ובהסתמך על מה צץ המספר הזה. אבל מסתבר כי מומחים גדולים מזריף שהחליטו לרדת לשורש העניין, מצאו דרכים יותר רציניות לטפל בתעלומה ולהציג לה תשובה עניינית. אחד מהם הוא מכון סיפרי (SIPRI - Stockholm International Peace Research Institute) השוודי, הנחשב לאחד מארבעת מכוני המחקר הבינלאומיים המשפיעים ביותר בעולם.
על-פי תחשיבי המדענים של סיפרי, הצליחה ישראל להפיק בכור בדימונה מאז שהופעל 950-690 ק"ג פלוטוניום באיכות מתאימה לייצור נשק גרעיני. את הנתון המעניין הזה הציג המכון בדוח לשנת 2012 שפורסם לא מכבר. עם זאת מוסיף המכון הבהרה, כי הנתונים האלה נכונים לסוף 2011. כלומר - הכמות הריאלית של פלוטוניום לייצור נשק גרעיני גדולה יותר.
על מה מתבסס הפרסום של סיפרי? המכון מסביר כך: פרסומים מדעיים קובעים, כי כדי לייצר פצצת אטום אחת דרושים כ-6 ק"ג פלוטוניום. משמעות הדבר: מהכמות שהופקה בדימונה ישראל הייתה יכולה לייצר 158-115 פצצות אטום.
מכון "סיפרי" שהוקם ב-1966 מפרסם מדי שנה את תוצאות מחקריו בתחומי הפיקוח על תפוצת נשק גרעיני. דוחות המכון, הנחשבים בעלי אמינות גבוהה, מופצים לכל מכוני המחקר הנודעים בעולם, לראשי מדינות ולתקשורת.
