סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, עודד מודריק, מתייחס בגזר דינו של הרב יאשיהו פינטו (יום ג', 12.5.15) לנסיבות המחמירות של העבירות בהן הודה:

"אין צורך שאחזור על הרעה החולה גלומה בעבירת שוחד. אעיר רק שבהשוואה להסתכלות המחמירה, המוצדקת, של בית המשפט על מהלך שהיה מיועד 'לכבוש' רשות מקומית, להעמיד בראשה מי שמקורב לנותני השוחד, כל זאת כדי שניתן יהיה לקצור את הפירות באמצעות הטבות שונות שתינתנה בעתיד לנותני השוחד' [פרשת אפל], יש לראות בחומרה רבה הרבה יותר מהלכי שוחד שכוונו לתקיעת יתד טרויאנית בליבת מערכת אכיפת החוק כדי 'לכבוש' אותה וכדי שהמשרתים בה יפעלו ויופעלו כבובות משחק בידי המשחד. תנ"ץ ברכה אומנם איננו 'ראש ה-FBI הישראלי', אך אלמלא סירב להצעות של הנאשם ואלמלא חשף את מעלליו הייתה עלולה להיגרם פגיעה רבת אנפין.

"לבד מהיקפה הכספי של הצעת השוחד והסכנות ה'רגילות' הגלומות בהיכנעות של משרת הציבור להצעת השוחד, בולט בענייננו גם מרכיב של 'ניצול מרות'. הנאשם ניצל את 'מרותו' על קצין המשטרה; מרות הנובעת מהשקפת עולמו הדתית של תנ"ץ ברכה. מאמר חז"ל 'עשה לך רב' משקף את עוצמת סמכותו של הרב כפוסק הלכה, כמורה הוראה וכמורה דרך. הנאשם העצים את 'מרותו' על ברכה על-ידי הענקת התפילין האישיים שהיו בשימוש הרב פינטו ועל-ידי תיאורי החיבה שהנאשם רחש לברכה.

"לא למותר לציין שהצעות השוחד השתלבו ברצף של פעולות שתכליתן לשבש מהלכי חקירה ובתורן גם לשבש מהלכי משפט. שיבוש מהלכי משפט הוא מהלך מְהַרֵס הממוטט את החצובה התלת רגלית שעליה מושתת הסדר החברתי (על שלושה דברים העולם עומד: על האמת ועל הדין ועל השלום'). על אלה צריך להוסיף שמדובר ברב וגדול שחטא והחטיא; שיחת והשחית אחרים ששילב בפשעיו ובהם גם את אשתו אף על-פי שהייתה שרויה, לפי הטענה, גם לעת מעשה במצב הנפשי המתקיים היום".


"שיקול ציבורי מן המעלה הראשונה"


מודריק דוחה את עמדת ההגנה, לפיה רף הענישה הוא העונש לו עתרה התביעה - שנת מאסר בפועל - וקובע שהסדר טיעון עדיין מחייב את השופט לקבוע מתחם כאילו הסדר זה אינו קיים: "הסדר הטיעון אינו משנה את המתחם שהוא בגדר קביעה נורמטיבית של בית המשפט המבוססת על מדדים אוביקטיביים. המתחם אינו מאבד את משמעותו ואת תקפותו גם כאשר מתקיים הסדר טיעון 'סגור' המשקף הסכמה לעונש שנופל מתחתית המתחם. כיוצא בזה גם הסדר טיעון של 'טווח' אינו גורע מכוחו ומתקפותו של המתחם. הסדר הטיעון מאפשר מעשית את הטיית העונש אל מתחת לגבולות המתחם, אך אין בו כדי יצירת מתחם חדש".

בנוגע להסדר עם פינטו, מודריק סבור שהוא מוצדק: "המאשימה הונעה מכוחו של שיקול ציבורי מן המעלה הראשונה. החשד ששחיתות פשתה בצמרת הגבוהה של יחידת החקירות המופקדת על החקירות החשובות והמורכבות במדינה, מצריך בירור ובדיקה כדי להסיר כל נגע. אין ערוך לחשיבות הדבר. השאלה אם אפשר היה להשיג את התוצאה הנשאפת גם בדרך אחרת, עמדה לבירור לפני בג"ץ ולא לי להידרש לה. מנקודת התשקופת שלי מדובר בהקלה רבה מאוד בעונש כנגד האפשרות למצות את החקירה בעניין ארביב. הדבר משולב גם בכך שהמאשימה לא ויתרה על עצם העמדת הרב פינטו לדין והיא תובעת עונש של מאסר בפועל לפרק זמן משמעותי".

מודריק סוקר את מעשי הצדקה הנרחבים וארוכי השנים של פינטו ומסכם: "לנסיבות חיצוניות אלה יש משקל ולפעמים משקל לא מבוטל כאשר באים למדוד לנאשם את עונשו. אלמלא הסדר הטיעון היה בשלל הראיות המרשימות הללו כדי למתן את העונש ולקרבו במידה כלשהי אל תחתית מתחם העונש ההולם. בעניין דנן הוסכם מראש על עונש שגם קצהו המירבי נמוך בהרבה מתחתית המתחם. כשאני מעמיד את פשעי הנאשם אל מול צבר מעשיו הטובים מסקנתי היא שהאחרונים אינם מאיינים ואינם מגמדים את הראשונים עד כדי הימנעות מעונש מאסר של ממש".


"המצב אינו מקנה חסינות"


לאחר שהוא מדבר על המצב בו מצויה משפחת פינטו, כולל הסכנה שהעלתה ההגנה לפגיעה קשה בה אם פינטו ייעדר מביתו, הוא אומר: "המצב המתואר אינו מקנה לנאשם חסינות ואינו יכול לשמש כשיקול מכריע בהקשר לעונשו. זה במיוחד משעה שכל אמצעי ההשגחה והטיפול עומדים לרשות המשפחה ומתקיימים גם היום, ללא קשר לשאלת נוכחות הנאשם בבית.

"...המצב הרפואי של בני משפחת הנאשם שימש גורם מסוים בגיבוש הסדר הטיעון. אין בו כדי להצדיק הקלה מיוחדת בעונשו של הנאשם. המצב הרפואי של הנאשם לא נלקח בחשבון (כיון שלא אובחן כראוי בשלב המו"מ בין הצדדים) אך גם לו אין השלכה מיוחדת על היקפו של העונש ולו מפני שניתן וצריך למלא את צרכיו הרפואיים של הנאשם גם בעת נשיאת עונש מאסר".