הבנק הבינלאומי הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך 12.2 מיליון שקלים כנגד החברה הבלגית AFTERGUT N.ZONEN העוסקת בסחר ביהלומים ואבני חן. בתביעה נאמר כי הבנק העמיד אשראים והלוואות לחברת פילסטל יהלומים (בכינוס ובפירוק) שעסקה בסחר בינלאומי ביהלומים בהיקף עשרות מיליוני דולר, ולטובתו נרשם בין היתר שעבוד על כלל נכסי החברה.
הבינלאומי מציין כי בין החברה הבלגית לבין פילסטל יהלומים התנהלו קשרי מסחר ביהלומים כאשר חלק מעסקות יצוא היהלומים שביצעה פילסטל יהלומים עם החברה הבלגית מומן על-ידי הבינלאומי עם הוראה בלתי חוזרת לנתבעת לשלם את תמורת היהלומים לבנק בלבד, או להשיב לו את היהלומים במישרין.
הבנק מדגיש כי הוראה בלתי חוזרת זו הייתה בסיס להסכמתו לתת לחברת פילסטל אשראי המבוסס בין היתר על עסקות ייצוא וכי הוראה זו הייתה ידועה לנתבעת. בתביעה נאמר כי בגין עסקות הייצוא שביצעה עם החברה וליתר דיוק בגין היהלומים שנמסרו לה אך לא שולמה בגינם תמורה לבנק או לחברה ולא הוחזרו במישרין לבנק כמתחייב וכמוסכם - נותרה לנתבעת יתרת חוב כלפי הבינלאומי בסך מצטבר של 2.9 מיליון דולר.
הבינלאומי מציין בתביעתו כי הנתבעת הודתה בכתב באופן פורמלי כי קיים חוב שלה בסכום של לפחות 2 מיליון דולר. אולם על-אף דרישות הבנק וכונס הנכסים של חברת פילסטל, היא סירבה לשלם את חובה לבנק.
הבינלאומי טוען כי בדיעבד התברר כי הנתבעת טוענת להגנתה כי בניגוד גמור להוראה הבלתי חוזרת שקיבלה מפילסטל ומהבנק לשלם את תמורת היהלומים ו\או להשיבם אך ורק לידי הבנק, היא השיבה את היהלומים ישירות לידי חברת פילסטל אשר הייתה מצויה באותה העת במצב של חדלות פירעון או קרוב לכך. בכך טוען הבנק יצרה הנתבעת מצב שאיפשר את גניבת היהלומים, עניין הנחקר כיום על-ידי המשטרה בעקבת תלונתו בנוגע לנסיבות היעלמות היהלומים.
לדברי הבינלאומי, באמצעות משרד עורכי הדין מטרי, מאירי ושות', על-פי מידע שנמסר לכונס של פילסטל ממנהל החברה לשעבר פיליפ סטלמן, ביום בו התקבלו היהלומים בחברה או בסמוך לכך, נאספו היהלומים בשנית ממשרדי החברה על-ידי גורם חיצוני שלטענת סטלמן הינו נציגה של הנתבעת עצמה, למטרה שלא הובררה די צורכה, והיהלומים לא הושבו עד היום ומקום הימצאם לא נודע.
הבנק אומר שהתנהלות הנתבעת מעוררת את החשש למעורבותה במהלך הברחת היהלומים, ואולם אין חשיבות לשאלה מה נעשה ביהלומים? ודי בכך שהיהלומים או תמורתם לא הושבו לבנק בהתאם להוראה הבלתי חוזרת על גבי חשבוניות הייצוא לשלם את תמורתם אך ורק לידי הבנק וכי היהלומים ותמורתם משועבדים לבנק ומוחזקים בידי הנתבעת בנאמנות עבורו, כדי לחייב את הנתבעת לשלם את תמורתם לבנק, ולפיכך מוגשת תביעה זאת.
