|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שופט ביהמ"ש העליון, נעם סולברג:
|
|
|
קורא להתייחס לשילוב המשפט העברי במשפט הישראלי לא כחובה חוקית, אלא כזכות ● סבור שבכך ייפתרו החיכוכים בין המשפטנים הדתיים בשאלה האם ישראל היא קודם יהודית או קודם דמוקרטית
|
|
שופט בית המשפט העליון בדימוס, צבי טל, אחד ממקבלי אות יקיר המשפט העברי, הדגים כיצד ניתן להשתמש במשפט זה בעידן המודרני - ולא סתם, אלא בליבתו של העידן הזה: האינטרנט. "בתי המשפט מהססים מאוד לפגוע באנונימיות ברשת", אמר טל, והזכיר שלפי דין תורה - ניתן לחייב את בעל האתר לגלות מיהו המפרסם. "אילו השתמשנו בדין של 'המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים', בדיני לשון הרע, בדיני הסגת גבול לגבי זכויות יוצרים - היינו רואים כיצד המשפט העברי רלוונטי בתחום הזה, שהמשפט המודרני בקושי משיג אותו". הזוכה השני באות, פרופ' אליאב שוחטמן, קבע: "אין שאלה משפטית שאין לה מענה במשפט העברי, במיוחד בספרות השו"ת". הוא הביא שני דוגמאות: השופט דוד מינץ נשען על הדין העברי כדי להחליט האם לאמץ הסדר טיעון מקל מאוד, והשופט משה דרורי נעזר בו כדי להכריע בתביעה לפיצוי על מעצר שווא.
|
|
|
|
הדרך לשלב את המשפט העברי במערכת המשפט הישראלית היא בראיית הדבר כזכות ולא כחובה. כך אומר (יום א', 21.6.15) שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, בטקס יקירי המשפט העברי של ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין. סולברג התייחס לשתי זירות מחלוקת על יישומו של המשפט העברי בישראל. האחת - בין מנחם אלון ל אהרן ברק: בעוד שלפי הראשון המשפט העברי הוא סם החיים של המשפט, הרי שלפי האחרון המוקד הוא הגישה הליברלית והמשפט העברי הוא רק תפל לה. השנייה - בין אלון ליצחק אנגלרד: הראשון סבר שיש חובה דתית וערך תרבותי-לאומי לשילוב המשפט העברי, ואילו השני סבור שהדבר יוריד ממדרגתו הדתית למדרגה תרבותית. "אנשי המשפט העברי נאלצים להתפשר, כמו במשפט שלמה, בעומדם מול ההתנגשות בין יהודית לדמוקרטית", הוסיף סולברג. "אנו מוצאים את עצמנו מפולגים: זה תומך ביהודית, וזה תומך בדמוקרטית. רק אם נדע לראות את המשפט העברי כמוקד לאחדות, נוכל להתגבר על כך". הדרך שמציע סולברג: "אין בידנו חובה לפרש את החוק לפי המשפט העברי, אלא את הזכות ובעיקר את האפשרות לעשות זאת. הזכות ולא החובה היא הצריכה לעמוד לנגד עינינו. החובה מרחיקה; הזכות מקרבת. אם חכמי ישראל ינגישו את משפט ישראל בכלים מתוקנים - לא יהססו השופטים לעשות בו שימוש". לדעת סולברג, ההימנעות משימוש במשפט העברי אינה נובעת מהתנכרות כלפיו, אלא מחוסר ידע ובעיקר מן המחשבה שאין למשפט העברי מה לתרום למשפט המודרני. כדי להדגים שאין אמת בתפישה זו הזכיר סולברג, כי אשתקד השתמש בעקרונות המשפט העברי בהחליטו לגנוז ספר שפגע קשות בפרטיותו של צד שלישי. והוא סיכם: "החובה לעשות שימוש במשפט העברי לפי חוק יסודות המשפט עודנה קיימת; חזקה ממנה הזכות לעשות זאת". |
| תאריך:
|
22/06/2015
|
|
|
עודכן:
|
22/06/2015
|
|
איתמר לוין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
יש לבדוק קודם
|
22/06/15 09:38
|
|
|
|
2
|
|
נאה מקיים
|
22/06/15 11:42
|
|
|
|
3
|
|
סורבון
|
22/06/15 13:26
|
|
עו"ד בן-ציון קין-שינפלד העלה טיעון מקומם וגזעני נגד תובע בתביעת נזיקין, ובשל כך לא נפסקו הוצאות ושכר טירחה לטובת לקוחו.
|
|
|
|
|
חברת אור הקסם תשלם 500,000 שקל ל-87 תובעים להם שיגרה מאות הודעות ספאם. כך קבע (15.6.15) שופט בית המשפט לתביעות קטנות בקריות, מוחמד עלי.
|
|
|
|
|
שינוי בעסקת מקרקעין אינו מטיל חיוב נוסף במס שבח ובמס רכישה, אלא אם כן השינוי הגדיל את ערכה של הקרקע בה מדובר. כך קובע (17.6.15) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, הרי קירש.
|
|
|
|
|
ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת חוק "ממשל ללא נייר" של לפיה משרדי הממשלה וגופים ציבוריים המתוקצבים על ידה יחויבו להתקשר עם ספקים באמצעות דואר אלקטרוני.
|
|
|
|
|
משרד הבינוי מדבר זה חודשים רבים, ועוד יותר בחודש האחרון, מפי השר יואב גלנט, על צעדים שונים להוזלת הדירות. בפועל, מעלה המשרד בעשרות אחוזים את הוצאות הפיתוח, וכך מביא להתייקרות הדירות. מדברים ומבטיחים דבר אחד, ובפועל מבצעים דבר הפוך. זה כבר קרה במכרזים אחרונים. בולט במיוחד היום (א', 21.6.15) מה שאירע במכרזים של רשות מקרקעי ישראל.
|
|
|
|
|
