בית המשפט העליון דחה עתירה למניעת הריסת שני מבנים הכוללים 24 יחידות דיור ביישוב בית אל. בהחלטה - שניתנה פה אחד על-ידי נשיאת בית המשפט העליון,
מרים נאור, המשנה לנשיאה,
אליקים רובינשטיין, והשופטת
אסתר חיות - נקבע כי אין בעתירה כדי לחרוג מעקרון סופיות הדיון וכי יש להרוס את הבתים עד ל-30 ביולי.
ב-News1 חשפנו את הליכי התכנון הבעייתיים בתמיכת המועצה המקומית בית אל, שהובילו לבניה. העתירה המדוברת הוגשה לאחר שבספטמבר הוחלט בבית המשפט העליון ברוב דעות להרוס את המבנים עד לחודש מרס 2015. מאז פסק הדין קודמו הליכי התכנון הנוגעים לבתים ובחודש פברואר הגישו העותרים את עתירתם.
הנשיאה נאור, שהייתה בדעת המיעוט בהרכב שנתן את פסק הדין בספטמבר 2014, קבעה כי דעת הרוב - של הנשיא דאז,
אשר גרוניס, ושל השופטת דאז
עדנה ארבל - ביקשה לשים סוף פסוק להתדיינות בגורלם של המבנים, אף ב"מחיר" ויתור מודע על האפשרות להכשירם. "משאלה הם פני הדברים, לא ניתן לקבוע כי ההתפתחות התכנונית עליה עמדה העותרת עולה כדי נתון מהותי המצדיק דיון מחודש בסוגיה", קבעה.
לדבריה, הכרעתה של דעת הרוב לא נסמכה רק על התמשכותם של הליכי התכנון, אלא גם על התנהלותה של המדינה בהליך ועל היות הקרקע פרטית. "לפיכך, טענת העותרת שלפיה לוּ היה יודע בית המשפט על דבר הפקדתה של התוכנית, היה הדבר משנה את הכרעתו, אינה עולה בקנה אחד עם פסק הדין", הדגישה.
נאור הוסיפה כי גם אם הייתה מניחה שסיום הליכי התכנון עשויים היו להצדיק דיון נוסף, הרי שעובדתית לא הסתיימו הליכי התכנון הנוגעים לבתים נשואי העתירה, גם אם קודמו באופן ניכר.
"אכן, דעתי בעניין קאסם [העתירה המקורית שבגינה ניתן פסק הדין בחודש ספטמבר, א.ו.] הייתה שונה לגוף העניין מדעתם של חבריי. סברתי שם כי נסיבות המקרה מחייבות תוצאה משפטית אחרת. אולם, הכרעת הרוב גוברת על דעת המיעוט. ידועה האמרה כי יש להישמר מפני הפיכתו של בית המשפט ל"בית שופטים", והדברים יפים גם לענייננו", כתבה נאור בפסק הדין והוסיפה בשולי פסק הדין כי האצת הליכי התכנון זמן קצר לפני פקיעתו של המועד האחרון לפינוי המבנים, מעוררת אף היא שאלות לא פשוטות.
המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין, הוסיף על הדברים וכתב כי למרות שהוא מסכים עם דעת המיעוט של נאור בפסק הדין שניתן בספטמבר, הוא מסכים לחוות דעתה ולדחיית העתירה המיוסדת על עקרון סופיות הדיון ועל עקרון מעשה בית דין.
רובינשטיין העיר ביחס לתופעת בנייה שמבצעים ישראלים על קרקעות של פלשתינים ואמר כי יש למנוע מצב של 'נעשה ונשמע', תחילה נעשה ואחר כך נשמע, ואין לקבל מעשים בלתי חוקיים, יהיו אשר יהיו. "בסופו של יום, הבונה בקרקע פרטית, בונה על סיכונו ונוטל את הסיכון, דבר שאפשר למנעו מראש וצר מאוד על כך - צר על ההתדיינות, צר על הנופך הפוליטי הנכרך לעניין בנסיבות שאנו חיים בהן, וצר על תוצאה שיכלה להימנע וחוששני כי אין הימנה מנוס", כתב.
כאמור, הריסת הבתים שהייתה אמורה להיות מבוצעת עד לחודש מרס תתבצע עד ל-30 ביולי. זאת, לפנים משורת הדין. העותרת, חברת הבנייה מ.ד.יהונתן בניה ופיתוח בע"מ גם תשלם 25,000 שקלים הוצאות משפט לפלשתיני עבד אל רחמן אחמד עבד אל רחמן קאסם, הבעלים של הקרקע שעליה נבנו הבתים.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
