לאחר הכישלון המדיני של הרשות הפלשתינית במועצת פיפ"א לפני כחודש, נחלה הרש"פ בימים האחרונים תבוסה מדינית נוספת, הפעם בכל הקשור לתכנוניה להיאבק בישראל במועצת הביטחון של האו"ם. שר החוץ הפלשתיני ריאד אלמאלכי הודיע ב-7 ביולי כי צרפת חזרה בה מהיוזמה שלה להגיש הצעת החלטה למועצת הביטחון של האו"ם "לסיום הכיבוש הישראלי בשטחים" וזאת בגלל לחצים שהופעלו עליה מצד ארצות הברית וישראל.
בראיון לרדיו פלשתין אמר אלמאלכי כי צרפת תירצה את החלטתה בכך שהיא ממתינה "להיווצרות התנאים המתאימים לטובת הצעתה במועצת הביטחון ובהסכמה של כל הצדדים כולל ארצות הברית", במילים אחרות, אלמאלכי הודה כי ישראל וארצות הברית הצליחו לטרפד את יוזמת צרפת שהייתה מתואמת עם הרש"פ ושמחמוד עבאס תמך בה והיא חלק מניסיונו וההחלטה האסטרטגית שקיבל להיאבק בישראל במוסדות הבינלאומיים מבלי לחזור לשולחן המשא-ומתן ללא תנאים.
העיתון "אל-איאם" דיווח ב-7 ביולי כי שר החוץ אלמאלכי אמר כי "ישנם רעיונות חדשים ובהם הקמת ועדת מעקב לתמיכה במשא-ומתן בין ישראל לפלשתינים שתורכב מנציגי המעצמות החברות במועצת הביטחון, ממדינות אירופה ומנציגי מצרים, ירדן וסעודיה".
כדי לקבל הכרה חד-צדדית במדינה פלשתינית שגבולותיה הם קווי 67', נוקטים הפלשתינים באסטרטגיה מתוחכמת שמטרתה לשמור את התמיכה הבינלאומית בעמדתם ולהמשיך את בידודה המדיני של ישראל.
זו הסיבה שהרשות הפלשתינית מיהרה לברך ולהסכים ליוזמתה האחרונה של צרפת לחידוש המשא-ומתן בערוץ הפלשתיני-ישראלי. היוזמה הצרפתית קראה לכנס ועידת שלום בפריז ולחדש את המשא-ומתן בין הצדדים על-פי נאומו של הנשיא אובמה, דהיינו, מו"מ על בסיס קווי 67' עם חילופי שטחים מוסכמים, פתרון על-פי עיקרון "שתי מדינות לשני עמים" והימנעות שני הצדדים ממהלכים חד-צדדיים: פנייה של הפלשתינים לעצרת הכללית של האו"ם והמשך הבנייה הישראלית בהתנחלויות.
ההסכמה הפלשתינית לדון ביוזמה הצרפתית נועדה להמשיך ולהציג את ישראל כ"סרבנית השלום", שכן, מחמוד עבאס, יו"ר הרשות הפלשתינית, יודע היטב שממשלת נתניהו לא מוכנה לחדש את המשא-ומתן על בסיס חזרה לקווי 67' לכן הוא מיהר לברך על היוזמה למרות שהיו בה אלמנטים שליליים מבחינת הפלשתינים. לדוגמא: היוזמה הצרפתית דחתה את הדיון בנושאי ירושלים והפליטים בשנה, והיא קבעה כי "עתיד ירושלים ייקבע במשא-ומתן בין שני הצדדים", והתעלמה מיוזמות מדיניות אחרות כי "ירושלים היא בירתן של שתי המדינות".
גם הסעיף ביוזמה הצרפתית התומך ב"פתרון שתי מדינות לשני עמים" נטה יותר לקבל את הדרישה הישראלית בדבר הכרה פלשתינית ב"מדינה יהודית", שפירושו שלילת "זכות השיבה" של הפליטים הפלשתינים לתחומי מדינת ישראל.
מבחינת ישראל היו סעיפים בעייתיים ביוזמה הצרפתית, היא הכילה את עיקרון המשא-ומתן על בסיס קווי 67' והתירה באופן פתוח את סוגיית הפליטים הפלשתינים מבלי לשלול במפורש את האפשרות כי ישובו לתחומה של מדינת ישראל. אולם היוזמה הצרפתית התעלמה מנקודה חשובה ביותר לביטחונה של ישראל והיא הדרישה הישראלית ל"נוכחות צבאית לאורך נהר הירדן" בכל הסדר כלשהו עם הפלשתינים. ישראל איננה יכולה לוותר על הדרישה החשובה הזו נוכח התהפוכות בעולם הערבי, האפשרות כי תתחדש "החזית המזרחית" והלקחים הביטחוניים מהנסיגה החד-צדדית מרצועת עזה.
גם ממשל אובמה לא התלהב מהיוזמה הצרפתית בלשון המעטה, לארצות הברית אין אינטרס להעניק לצרפת תפקיד מוביל בערוץ הישראלי-פלשתיני כמי שהביאה לחידוש המשא-ומתן המדיני בין שני הצדדים. צרפת הציעה, מאז 2009, לכנס ועידת שלום בפריז והיוזמה הצרפתית נדחתה בעבר בגלל שינויים בממשלה הצרפתית ועכשיו היא התמקדה רק בערוץ הישראלי-פלשתיני בגלל השינויים והתהפוכות בעולם הערבי.
היוזמה הצרפתית סימלה יותר מכל את רצונם של גורמים חשובים בקהילייה הבינלאומית למצוא פתרון מוסכם לחידוש המשא-ומתן בין ישראל לפלשתינים ולהימנע מנקיטת צעדים חד-צדדיים על-ידי אחד מן הצדדים שרק תסלים את המתיחות ותביא לצעדים חד-צדדיים מצידה של ישראל.
הפלשתינים נוקטים במדיניות של "הליכה על הסף" כדי ללחוץ על ישראל, אך היה ברור שממשלת נתניהו לא תוכל להיענות בחיוב ליוזמה הצרפתית שכוללת את הסעיף של "הקפאת הבנייה בהתנחלויות" והתעלמה מהאינטרסים הביטחוניים של ישראל בבקעת הירדן.
כישלון היוזמה הצרפתית היה ידוע מראש אבל עכשיו הוא מהווה ניצחון מוראלי נוסף לישראל, לאחר שהפלשתינים נכשלו בניסיונם לגרש את ישראל מפיפ"א. המאבק המדיני של ישראל בזירה הבינלאומית הוא חשוב וצריך להתמיד בו בכל נושא ובכל תחום, רק כישלונות נוספים של הרש"פ בזירה הבינלאומית יכולים להשפיע על יו"ר הרש"פ לשנות את ההחלטה האסטרטגית שקיבל ולחזור לשולחן המשא-ומתן הישיר עם ישראל ללא תנאים מוקדמים.
