משרד האנרגיה לא עשה די הצורך לגיבוש מדיניות בתחום הגז הטבעי, ומדיניותו לוקה בחסר. כך אומר (יום ב', 20.7.15) מבקר המדינה, יוסף שפירא. בנושאים שבהם לא הצליח המשרד לקדם את פעילותו לנוכח הנגיעה שלהם לכמה מקבלי החלטות ולכמה מאסדרים, הוא לא הביא את המחלוקות להכרעת הממשלה, מוסיף שפירא.

משרד האנרגיה טרם סיים להסדיר נושאים מהותיים המשפיעים על עתידו של כלל משק הגז הטבעי, שאינם מוסדרים בחוק הנפט ובחוק משק הגז הטבעי, בתקנות שהותקנו מכוחם ובנהלים רלוונטיים. התמשכות קביעתן של הנחיות והתקנתן של תקנות משלימות, מאטה את פיתוחו של משק הגז הטבעי. העדר אסדרה מלאה עלול להביא ללחצים חוזרים ונשנים על המאסדרים לשנות את כללי האסדרה, מזהיר המבקר.

בין הנושאים שטרם הושלמה אסדרתם: הנחיות עדכניות המסדירות את הדרישות המקצועיות והפיננסיות ממבקשי זכות נפט בים פורסמו לקבלת הערות הציבור רק ביולי 2015; ההנחיות הסביבתיות נמצאות בשלב טיוטה משנת 2013, אף שהסנקציות כלפי המפר אותן הן תפיסת בארות ומתקנים; טרם גובשו הנחיות למתן אישור ייצוא; תקנות העברת זכויות נפט, שהוחל בניסוחן בשנת 2009, פורסמו לקבלת הערות הציבור רק ביולי 2015; טרם הוחל בתהליך קביעת הוראות מקבילות לעניין תמלוגים לפי חוק הנפט. ללא סיום האסדרה של חלק ניכר מנושאים אלו, לא ניתן יהיה ליישם את מתווה הגז.

התקופה הארוכה שחלפה עד שהחלה העבודה הבין-משרדית על מתווה הגז, אופיינה במדיניות ממשלתית חסרה, באסדרה חלקית וחסרה ובחוסר תיאום בין מאסדרים, בהעדר פתרון אחסון לגז, בהעדר החלטה של ועדת המחירים בנוגע לרמת הפיקוח על מחירי הגז הטבעי ובעיכוב בקבלת החלטת הממונה על ההגבלים. בשל כל אלה גיבשו מקבלי ההחלטות את מתווה הגז תחת אילוצים ובעמדת חולשה מול הגורמים הפרטיים, אומר שפירא.

חולשתה של הממשלה מול הזכיינים באה לידי ביטוי גם בנושא שטר חזקה, המקנה לבעליו זכות בלעדית לחפש נפט ולהפיק אותו בשטח החזקה לתקופה של 30 שנה שניתנת להארכה. בשנים 2014-2000 נתן משרד האנרגיה שטרי חזקה בשישה שדות ימיים: נועה, אור, מרי B, דלית, תמר ולוויתן. על-אף חשיבות המסמך והשפעתו הכוללת על המשק הישראלי, ואף על-פי שמשרד האנרגיה כבר חתם על כמה שטרי חזקה, הוא לא גיבש נוהל לכתיבת שטר חזקה. בהעדר נוהל כזה, אומר שפירא, קשה "ליצור שטר חזקה שישמור על מכלול האינטרסים של הציבור בצורה מיטבית".

שפירא מתייחס גם לייצוא האפשרי של הגז הטבעי, נושא שהוא מגדיר כאחת "הסוגיות הבסיסיות והעקרוניות בפיתוח משק הגז, ויש לו השפעה ניכרת על הביטחון האנרגטי, ועל הכנסותיהן של בעלות זכויות הנפט". לפיכך, הוא אומר, על משרד האנרגיה להחיש את גיבושן של הנחיות ברורות ושקופות בדבר מתן אישור ייצוא ולפרסמן ברבים.

מונופול במשק הגז הטבעי משפיע באופן מהותי על מחירי הגז הטבעי ועל יוקר המחיה; וזאת בעיקר לנוכח הצפי שהתלות של המדינה בגז הטבעי כמקור אנרגיה רק תלך ותגבר. אף שמשרד האנרגיה קבע בעיקרי תוכנית העבודה שלו לשנת 2014, כי ועדת המחירים תחליט עד יוני 2014 אם יש צורך בפיקוח על מחירי הגז הטבעי, עד מועד סיום הביקורת לא התקבלה החלטה בעניין זה.

לדברי שפירא, לנוכח השלכותיה הדרמטיות של הסוגיה שהונחה לפתחה של הוועדה, ובכללן ההשפעות על מחירי החשמל, היה עליה לגבש שיטה, לרבות קביעת פרמטרים וקריטריונים שיאפשרו קבלת החלטה על רמת הפיקוח המומלצת. לחלופין היה על הוועדה להעלות לפני השרים המופקדים על פעילותה את הקשיים בקבלת ההחלטה כאמור ואת השפעותיה של סוגיה זו על כלל המשק.