בית משפט השלום בתל אביב דחה (14.12.03) 43 תביעות-שכנגד, שהגישו מבוטחים, נתבעי חברות בי.ג'י. אסיסטנס, בי.ג'י. פיננסינג והארגון למימוש האמנה לביטחון סוציאלי (ישראל-מערב גרמניה), שהיוו חלק ממערך המימון של הפנסיה הגרמנית. מדובר בסכסוך משפטי בן 5 שנים, שבא כעת אל קיצו.

בית המשפט אף מתח ביקורת נוקבת על המבוטחים, דחה את כל טענותיהם, וקבע כי התביעות-שכנגד הוגשו בקלות ראש ומבלי שהיה להן כל בסיס. השופט הטיל על המבוטחים הוצאות משפט כבדות, שייקבעו לאחר שהתובעות יגישו את חשבונות ההוצאות שלהן.

"בסופו של יום", קבע בית המשפט, "לא היתה הצדקה בדיון המשפטי בתביעות אלה ונראה כי טענות הנתבעים (והתובעים-שכנגד) היו טענות סרק, שנאספו מן הגורן ומן היקב, מבלי יכולת או אף כוונה רצינית להוכיחן. עולה חשד, כי הנתבעים פעלו משיקולים טקטיים קצרי-טווח כדי להתיש את התובעת, לבזבז זמן יקר ולנצל הליך משפטי למטרות זרות.

"לפיכך, שוכנעתי לחייבם במלוא ההוצאות שהוציאה התובעת בהליך זה, כמו גם בשכר טרחת באי-כוחה, בנוסף לחיובם בתשלומים בהם הם חייבים מכח ההסכם שכרתו ושאותו היו חייבים למלא, גם אם בדיעבד, לא מצא חן בעיניהם או שלא היה כדאי כלכלית, כחכמים לאחר מעשה".

התביעה המקורית: הפרת ההסכם

התובעת, B.G. Assistance Ltd., העוסקת בשיתוף עם חברת B.G. Financing Ltd, בטיפול ברכישת זכויות סוציאליות בגרמניה ובמתן אשראי למימון השקעות של יחידים בפרמיה רטרואקטיבית במוסד הפדרלי לביטוח פקידים של גרמניה, הגישה תביעה בה דרשה לחייב את הנתבעים לשלם לה את שכר טרחתה ותשלומים אחרים, על-פי התחייבויותיהם בהסכם עימה, כמפורט בכתבי התביעה השונים.

בכתבי הגנתם, הודו הנתבעים בהתקשרותם החוזית עם התובעים, אך טענו כי ההסכם נכרת כתוצאה ממצג שווא, הטעיה, מירמה ועושק, וכן כי התובעת גבתה מהם סכומים ניכרים שלא כדין ובניגוד למוסכם. הנתבעים אף הגישו תביעות שכנגד, בהן תבעו את התובעים בדרישה להשיב להם סכומים, אשר לטענתם נגבו מהם שלא כדין ובניגוד למוסכם.

בכתב ההגנה לתביעות-שכנגד טענו הנתבעים-שכנגד, כי התביעות-שכנגד התיישנו, ולחילופין, הכחישו את טענות התובעים-שכנגד.

איחוד התיקים וצמצום המחלוקות

בשל זהות עילות התביעה וטענות בעלי הדין, אוחד הדיון בכל התיקים, התביעות והתביעות-שכנגד. כל הנתבעים, למעט אחד, אישרו כי לא השקיעו מכספם ולא המציאו ערבויות כלשהן לשם קבלת הזכויות מגרמניה.

השופט מאיר שנהב אף צמצם את המחלוקות לכמה נקודות עקרוניות. בעיקרו של דבר, עסק הדיון בתביעה של החברה כנגד אותם מבוטחים שהפסיקו לפרוע הלוואה שקיבלו ובתביעות-שכנגד של המבוטחים.

השופט שנהב דחה מכל וכל את טענות המבוטחים, וקבע כי התובעות עמדו בנטל השכנוע הראשוני, כי היה הסכם תקף בין הצדדים, ואף הוכיחו את פרטי ההסכם וכן כי בשלב מסויים, הפסיקו המבוטחים למלא אחר ההתחייבויות בהן עמדו במשך שנים. "מנגד, הנתבעים כשלו בנשיאה בנטל השכנוע המשני ולא הצליחו לקעקע את ראיות התובעת, כך שבסופו של דבר נשאה התובעת בנטל והוכיחה תביעותיה".

ביקורת קשה על המבוטחים

השופט שנהב לא חסך את שבט ביקורתו מהמבוטחים: "לא מיותר לציין, כי יש טעם לפגם בקלות הבלתי נסבלת בה בחרו הנתבעים שלא לכבד הסכם תקף בינם לבין התובעת, ללא עילה מוצדקת על-פי דין וללא הודעה כדין על ביטולו, בהפרם את ההסכם בדרך כוחנית וחד-צדדית, שאינה יכולה לקבל גיבוי מבית משפט כלשהו".

"כידוע, הסכם יש לכבד, גם אם בדיעבד נוכח אחד מהצדדים להסכם, ששגה בשיקול דעתו או שכדאיותו הכלכלית מפוקפקת עבורו, או כי תוצאתו קשה ומכבידה כחוכמה שלאחר מעשה. הסכמים משמשים כבסיס לכל מערכת כלכלית וזו לא תשרוד, או שתשרור בה אנרכיה כללית אם אלה לא יכובדו, ויופרו חד-צדדית בהשתנות נסיבות ובשל אי-כדאיות כלכלית של אחד הצדדים, או שלא ניתן יהיה לבטוח בכיבודם או באכיפתם".

באשר לטענות המבוטחים כי רומו ונגזלו, קבע השופט שנהב כי "הנתבעים כשלו כשל של ממש, בהוכחות טענותיהם באשר למירמה, עושק, גזל ומצג שווא, לא נשאו בנטל המוגבר המוטל עליהם להוכחתן ועל-פני הדברים נראה, כי טענו טענות אלה מן הפה אל החוץ וכמעט שזנחו אותן בסיכומיהם".

הוצאות משפט מוגברות

באשר להוצאות המשפט, קבע השופט שנהב: "בסיכומו של ההליך המשפטי נראה, כי תביעות הנגד הוגשו על-ידי הנתבעים באורח גורף, רק מטעמים טקטיים, כדי לנסות לנגח את התובעת או כדי לסרבל את הדיון ולהאריכו ללא כל בסיס, והדבר ימצא ביטוי בהוצאות המשפט".

"בתום יום הקרב התברר, כי אמתחתם של הנתבעים והתובעים-שכנגד ריקה מתחמושת של ממש, ולמעשה לא היתה להם הגנה של ממש כנגד התביעות. כמסתבר, הנתבעים הפרו ברגל גסה את ההסכמים עם התובעת באורח חד-צדדי ושלא כדין, והוסיפו חטא בבחרם למצות את ההליך המשפטי עד תום ללא בסיס או ממשות, בדחותם את הקץ ואת מועד פירעון חובם כלפי התובעת".

בסופו של יום, חייב השופט שנהב את המבוטחים לשלם לתובעות את התשלומים המגיעים להן מכוח החוזה, וכן חייב כל אחד מהנתבעים לשלם חלק יחסי שווה של כל הוצאות המשפט שהוציאה התובעת במהלך הדיון המשפטי בתיקים, לאחר שאלה יגישו תחשיב עדכני של ההוצאות.

המשפט הפלילי עדיין מתנהל

דחיית כל טענות המבוטחים בתביעה זו, מהווה פגיעה קשה לכל מערך התביעה בפרשת הפנסיה הגרמנית. יש לציין, כי המשפט הפלילי בעניין מתנהל עדיין בבית המשפט המחוזי, אצל השופט זכריה כספי.

לדברי בכירים בארגון למימוש האמנה, פסק הדין יקשה מאוד על הגשת והוכחת תביעות נוספות כנגד הארגון ונראה שתהיה לו השפעה אף על המשפט הפלילי.

התובעות יוצגו בהליך על-ידי עו"ד איתן סגל; 43 המבוטחים יוצגו כולם על-ידי עו"ד ש. צנג.

ת.א. 110742/98 B.G. Assistance Ltd. נ' הורוביץ פליקס ברוך ו-43 אח'