קרי: להרגיע את הרוחות סביב הר-הבית

סכנת הבידוד הפוליטי, הכלכלי והצבאי של ישראל איננה אומנם כל כך ברורה וקרובה כמו הסכנה מאירן החמושה בנשק גרעיני, או הסכנה מהקמת עוד מדינת פשע ערבית תוקפנית בשטחי הגדה המערבית, ממש על סף ביתנו, "מדינה" נוסח עזה, שתקרא מדינת פלשתין. על-אף זאת ראוי לתת את הדעת גם על סכנות פחות קרובות, ולנסות להתמודד אתן ככל יכולתנו. כי לבידוד ישראל במישורים שהזכרנו עלולות להיות תוצאות חמורות מאד, היכולות גם הן לסכן את קיומנו. בידודה הפוליטי והצבאי של ישראל עלול להקשות עלינו מאוד את המערכות הצפויות עם אירן או עם המדינה הפלשתינית אם תקום; בעוד שבידודה הכלכלי של ישראל, שכמחצית התל"ג שלה בא מיצוא, עלול למנוע מאתנו משאבים הדרושים למימון הכוח הצבאי שלנו, וגם לגרום לאבטלה רבתי שתערער את כוח העמידה של החברה הישראלית.

מראה עצומת ממדים הועמדה אמש מול השמאל הישראלי. ובצדק. נוכח הצדקנות המדינית והחברתית, גילה ד"ר ג'מאל זחאלקה מה חושבים ערביי הארץ על השמאל הישראלי. ואכן, אם כדברי השמאל אנחנו גזלנים בלב ארצנו, במקום שהוא ערש היותנו לעם - זחאלקה צודק ואז אנחנו, חלילה, גזלנים בכל הארץ. אין צדק לחצאין. אחרי מאות שנות גלות שבנו הביתה לציון, וציון היא ירושלים וגב ההר, ארץ התנ"ך והנביאים. מישור החוף היה עדיין באותה תקופה פלשת. היושב במישור החוף ומכנה את חלוצי ההר "גזלנים" - מקבל את טענת זחאלקה: "ליסטים אתם, שכבשתם את מולדתנו". אבל מי שכבש את הארץ היה דווקא האיסלאם במאה השביעית, שדחק את תושביה היהודים בתהליך ארוך להתאסלם או לגלות. את השיטה של בניית קיבוצים על חורבות יישובים ערביים, למדו היהודים מהכובשים המוסלמים, שבנו את בית יראתם על חורבות המקום הקדוש ביותר לעם היהודי והיום טוענים שלא היה שם מקדש. מול שיח הזכויות השקרי שערביי האזור פיתחו לדרגת אמנות - והשמאל הישראלי קיבל כמעט אחת לאחת - הוצב בעיקר "שיח ביטכשחוני". רק שיגידו כן ל"הסדר מדיני" ושלום על ישראל. והם תמיד אמרו לא. משום שאם התפיסה היא שערביי האזור צודקים - גם הטרור שלהם צודק, ורוצחיהם מקבלים זמן שידור כלוחמי חופש, וחיילים "שוברים שתיקה" בעולם על קשיי ההתיישבות בארץ חמדת, המכונים בפיהם "כיבוש".

ישראל תפעל כדי למנוע מחיזבאללה להפוך לאיום על ישראל. כך אומר (יום ב', 7.9.15) שר המודיעין, ישראל כ"ץ, בכינוס של המכון למדיניות נגד טרור של המרכז הבינתחומי בהרצליה. לדבריו, חיזבאללה וחמאס הן שלוחות של אירן ותפקידן הוא להוות איום על ישראל.

ב-15 ביוני 1980, מסרו רשתות השידור החשובות בעולם, את דבריו הקשים של ראש ממשלת ישראל דאז, מר מנחם בגין ז"ל, נגד החלטת ראשי מדינות השוק האירופי המשותף לתמוך בקו מדיני, הפוגע בתהליך השלום. התשובה לשאלה מדוע מנהיגי אירופה, ומנהיגי ארצות הברית ורוסיה, וארגוני השמאל החתרניים, כולם מחבלים בתהליך השלום האמיתי, נמצאת בדברים שכתב עוד בקיץ 1978 הגנרל בדימוס יוהנס שטיינהוף, עורך ארוספייס-אינטרנשיונל, במאמר המערכת שלו.

גורם מדרבן לכתיבת רשימה זו היה מאמרה של הד"ר רבקה שפק ליסק": "מדוע העולם כולו נגדנו?" [1]. במאמרה מנסה ד"ר שפק ליסק להתפלמס עם העמדות והמנטרות הערביות, שיעדן הוא לגבות את הפוליטיקה הערבית העויינת והאגרסיבית נגד התנועה הציונית ונגד הביטוי המדיני המובהק שלה - מדינת-ישראל.