מכון שורש: ישראל בנתיב שאינו בן-קיימא

במהלך שנות ה-70' ותחילת שנות ה-80' של המאה הקודמת, השתנו העדיפויות הלאומיות של ישראל מקצה לקצה. כתוצאה מכך, עברה המדינה לתוואים כלכליים-חברתיים חדשים שהפכו מאז ליציבים למדי - אך אלה הם תוואים רבי-עשורים שאינם בני קיימא בטווח הארוך. כך עולה (יום ג', 13.10.15) מניתוח מדריך מוסד שורש לחברה וכלכלה בישראל, בראשות דן בן-דוד, המספק מבט-על על ישראל של ימינו: היכן היינו, היכן אנחנו נמצאים, לאן פנינו מועדות (ובאיזו מהירות), מהן ההשלכות, ומה ניתן לעשות בהקשרים אלה.

הניתוח מתייחס לשלל סוגיות אקוטיות הפוגעות בחברה בישראל, ומאיימות על קיומה בטווח הארוך. כך למשל, מציין הניתוח כי מספר אנשי הסגל הבכירים באוניברסיטאות המחקר ביחס לאוכלוסייה ירד ביותר מ-50% במהלך ארבעת העשורים האחרונים. בצד השני של סקאלת החינוך, ובניגוד לדעה הרווחת, עולה כי קבוצת הגברים החרדים הגדולה ביותר באוכלוסייה היא בעלת השכלה שאינה עולה על 8 שנות לימוד. שיעור הגברים החרדים עם השכלה של 8 שנות לימוד ומטה גדל עם הזמן ועבר את קו ה-50%. בדיקה מעלה כי שיעור החרדים האמריקנים בעלי תארים אקדמיים כפול משיעור החרדים בישראל בעלי תארים אקדמיים - מה שמצביע על כך שהבעיה העיקרית היא פוליטית ולא דתית.

בקרב כלל התלמידים בישראל, נמצא כי לא רק שהישגי התלמידים במתמטיקה ומדע הם בין הנמוכים בעולם המפותח, לישראל השיעור הגבוה ביותר של ילדים בעלי יכולות מתחת לרמה המינימלית של ה-OECD בפתרון בעיות.

בתחום הרפואי המצב לא טוב בהרבה: מספר מיטות בתי החולים לנפש ירד לקרוב למחצית מספר המיטות לפני ארבעה עשורים. בנוסף, שיעור הרופאים הקשישים בישראל היה בין הנמוכים בעולם המפותח לפני שלושה וחצי עשורים - והיום הוא הרבה מעל השיעור בכל המדינות המפותחות.

בעבר, גם הצפיפות על כבישי ישראל הייתה זהה כמעט לזו שבמדינות אירופה הקטנות ב-1970 - ואילו היום היא פי שלושה מהצפיפות שם, למרות שבישראל הרבה פחות כלי רכב לנפש.

הפריון הכולל של ישראל - גורם מרכזי לצמיחה כלכלית - הינו פחות מרבע מגובהו לפני 1973. פריון העבודה בישראל אינו רק נמוך, הוא הולך ונסוג יותר ויותר - במונחים יחסיים - מהמדינות המובילות בעולם מאז אמצע שנות השבעים - עם השלכות כבדות על היכולת העתידית של המדינה לשמור את צעיריה המשכילים והמיומנים ביותר.

עוד עולה מן הנתונים כי כבר היום, מחצית מהאוכלוסייה אינה משלמת מס הכנסה בעוד ש-20% מהאוכלוסייה מממנים 89% מסך תקבולי מס ההכנסה. ואלה הם "משלמי המס" העתידיים שלנו: כמחצית מאוכלוסייתה העתידית של ישראל, לפי הנתונים, מקבלת היום השכלה של עולם שלישי בתחומי הליבה.

הניתוח של שורש מציע אלטרנטיבה למצב וקובע כי אם שיעורי התעסוקה ופריון העבודה בקרב חרדים וערבים ישראלים לא יתכנסו לשיעורים של יתר האוכלוסייה, הגירעון הממשלתי (כאחוז מהתמ"ג) צפוי לגדול ביותר מפי ארבעה בעוד שיחס החוב-תוצר ירקיע לגבהים של פשיטת רגל.

כמו-כן, ללא שדרוג משמעותי בתשתיות ההון הפיזי וההון האנושי, הצמיחה הכלכלית העתידית של ישראל תקטן לפחות ממחצית גובהה היום.

כדי לשפר את המצב לא צריך לפנות למיקור חוץ. הניתוח של שורש מראה כי הידע כבר נמצא בישראל: בתחומים אקדמיים מרכזיים, אוניברסיטאות ישראל מדורגות בין המובילות בעולם. כמו-כן, היכולות יוצאות הדופן של ישראל מושכות היום השקעות ישירות זרות בקצב גבוה יותר (יחסית לתמ"ג) מממוצע מדינות ה-7G בעוד שהשקעות ההון סיכון בארץ הן ברמות גבוהות יותר - במידה ניכרת - מכל מדינה אחרת.

בנוסף, בהשוואה בין 173 מדינות על-פי רמת חיים וגודל משפחה, ישראל היא המקרה החריג מחוץ לכל הקבוצות - מעין ממוצע משוקלל של ארה"ב ואריתריאה. הדוח מסכם כי העדיפויות הלאומיות שלה היום יקבעו היכן היא תהיה בעתיד.