המדינה תשלם 800,000 שקל לאלמנתו של אדם שהתאבד למחרת היום בו קיבל בדואר תוצאות בדיקות רפואיות, וחשב בטעות שלקה בסרטן. כך קובע (10.10.15) שופט בית משפט השלום בתל אביב,
מנחם קליין.
המנוח עבר בשנים 2009-2008 טיפולים שונים, מצבו הנפשי הוחמר קשות והוא קיבל תרופות פסיכיאטריות. באוקטובר 2009 עבר המנוח בדיקה נוספת בבית החולים רמב"ם וקיבל בדואר את תוצאותיה, ולפיהן "קליטה פתולוגית בבלוטת לימפה במיצר, בולטת פחות-אחרי מחלה". המנוח הטיח את המכתב על השולחן וצעק על אשתו: "ואת אמרת לי שאני בריא!". למחרת גילתה האישה את גופתו לאחר שתלה את עצמו על עץ בגינת ביתם.
קליין קובע, כי הרופאים היו מודעים למצבו הנפשי הקשה של המנוח והיה עליהם להעביר את התוצאות לרופאו כדי שיסביר לו את משמעויותיו. "מחקרים מצביעים על כך שלדרך שבה נמסרת הבשורה המרה לחולה יש השפעה על המשך תפקודו וקבלת החלטותיו. כשנעשה שימוש במונחים רפואיים שאינם ברורים לחולה, כשהאמת מטושטשת ומעורפלת, וכשיש חוסר תיאום בין המטפלים באשר לכמות וסוג המידע, נותר החולה מבולבל, חרד וכועס", אומר קליין.
לדברי קליין, הצוות הרפואי היה מודע למצבו הנפשי הרעוע של המנוח והיה צורך של ממש למנוע ממנו את תוצאות המיפוי. "מדובר ב'בשורה מרה' כשלא ניתן היה לדעת מראש את תוצאות הבדיקה. במקרה שכזה, ראוי לאמץ דרכים זהירות יותר למתן הבשורה למטופל. על כך הסכימו גם המומחים מטעם הצדדים. לכן, סבורני כי בנסיבות דנן, היה על הצוות הרפואי לפעול ביתר זהירות כלפי המנוח, הם הפרו חובה זו ובמאזן ההסתברות הוכח שהפרה זו גרמה לנזק הנטען בתיק זה", נקבע.
את קביעתו לפיה קיים קשר סיבתי בין רשלנותו של בית החולים לבין התאבדותו של המנוח, מבסס קליין במידה רבה על המשפט העברי. מסקנתו היא: "סבורני שהתביעה הוכיחה בראיות מספיקות בכדי להטות את מאזן ההסתברויות שהסיבה המהותית להתרחשות מותו של המנוח לא הייתה אחרת מאשר קבלת המכתב הנדון. טענת התביעה על כי לולי קבלת אותו מכתב המנוח היה חי עוד מספר שנות חיים פרודוקטיביים מקובלת עלי".
המדינה חויבה כאמור בתשלום פיצוי של 800,000 שקל (כולל פיצוי לאלמנה בשל הטראומה שספגה), וכן הוצאות של 200,000 שקל.
