במסגרת יום המאבק הבינלאומי בעוני, קיימה (יום ג', 20.10.15) הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע ועקרונות שקיפותו לציבור, דיון בעקבות החלטת הממשלה לגבש מדד עוני חדש, על בסיס מסקנות ועדה פנימית מ-2010 שמעולם לא פורסמו לציבור, וללא כל דיון.

על-פי נתוני האוצר, בעוד שהמדד של הביטוח הלאומי הקיים כיום מתייחס רק להכנסות האוכלוסייה כדי לקבוע את מספר העניים בישראל, המדד החדש ייקח בחשבון גם את ההטבות הישירות והעקיפות שהם מקבלים מהמדינה: סבסוד לימודים גבוהים, השתתפות בארוחות בבתי הספר, השתתפות בשכר דירה, הנחות ופטורים ועוד. מנגד, המדד החדש לא ייקח בחשבון את ההטבות שמקבלות השכבות המבוססות באוכלוסייה, החל מהטבות המס על הפרשות לקרנות השתלמות וקרנות פנסיה או פטור ממס שבח על מכירת דירה שהתקבלה בירושה.

יו"ר הוועדה, ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני), אמרה כי "ישראל מככבת לשלילה בסקרי ה-OECD כשיאנית העוני. מסקנות ועדת אלאלוף שעסקו בנושא התמוססו ונעלמו. אין כל קשר בין המדד החדש לבין חוק ההסדרים, ולא ייתכן שישונו מדדים רק כדי להציג מראית עין של פחות עניים, בשעה ש-2.5 מיליון ישראלים חיים בעוני וחייהם לא ישתפרו. כשמשה כחלון היה שר הרווחה הוא התנגד למדד הזה. אז איך ייתכן שמשה כחלון שר האוצר תומך בו? ואיך יעלה על הדעת שהאוצר ישתמש במסקנות ועדה שמעולם לא פורסמו לציבור, ושגורמי המקצוע מתנגדים להן נחרצות?

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הוסיף: "עצם אי-השקיפות בקביעת המדד גורם לאנשים שאמונים על כך לתת תשובות מתחמקות. כשהנתונים חזקים וברורים ניתן להתייחס אליהם כמו שצריך. בסיס נתונים שקוף בדברים האלה ומדד נכון וברור הם כלים ראשוניים להתמודד עם הבעיה הזו".

דניאל גוטליב מהביטוח הלאומי הסביר: "המדד הישראלי של ההכנסה הכספית נטו הוא דבר חשוב לכל דבר ועניין בהשוואה למדינות שונות והוא דומה למדדים אחרים בעולם. יש בהחלט טעם לחשב עוד מדד עוני שבו צריך להתייחס גם להטבות שהמשפחות מקבלות. צריך להכניס למדד הזה גם את ה'הטבות בעין' - הכנסה שלא מקבלים אותה דרך השוק. כלומר, אם אני מחזיק דירה, כמה שווה לי ההכנסה הזו מול מי ששוכר דירה. אנחנו התנגדנו למדד כמו שהוא, העלינו את הטענות האלה יחד עם משרד הרווחה והשירותים החברתיים והנחנו את המכתב בידי שר הרווחה משה כחלון. הוא אימץ את המסקנות ולכן לא ברור לנו איך זה נכנס עכשיו לחוק ההסדרים".

נורית וייסברג-נקאש ממשרד הרווחה, מסרה: "אנחנו במשרד הרווחה עדים למצוקות האנשים שנמצאים במצב של עוני. 17% מהמשפחות במדינה מטופלות על-ידי שירותי הרווחה. יש חשיבות של שילוב ידיים בין משרדי הממשלה. אנחנו עומדים לצד הביטוח הלאומי בהתנגדות למדד הזה".

פרופ' מנחם מוניקנדם מהמכללה האקדמית באשקלון אמר כי "גם במדד הקיים וגם במדד המוצע יש בעיה עם שיקוף בעיית העוני. המחשבה שכסף משקף סגנון חיים של אדם היא בעייתית ביותר. צריך לקיים מדידת עוני רב ממדית. מודדים את זה לא במדד כספי אלא במדד שלוקח בחשבון גם את התחושה הסובייקטיבית של האדם הנמדד. באירופה כבר עושים את זה וצריך לאמץ את זה גם בארץ".

עינת גבע מארגון "לתת" אמרה כי "אנחנו מקיימים מדד עוני אלטרנטיבי והנתונים שלנו מראים על כ-2.5 מיליון אנשים שחיים כיום בישראל מתחת לקו העוני. אנחנו מתנגדים לכל שינוי במדד שיוצר חוסר סימטריה ויצור איזשהו שינוי במדידת העוני. המדד אמור להיות כלי לטיפול בעוני אבל לצערנו הוא לא מאומץ לאיזו תוכנית ממשלתית למאבק בעוני".

נציג האוצר שהתבקש להשיב לשאלות מדוע המדד הוכנס דרך חוק ההסדרים ולא הוצג לדיון בכנסת ומדוע שר האוצר, שכשר הרווחה אימץ את המסקנה שלא להשתמש במדד ועכשיו הכניס להכניס אותו ככלי למדידת העוני, לא השיב לשאלת יו"ר הוועדה בטענה כי לא היה ברור במה תעסוק הוועדה ולכן לא הגיע מוכן.

יו"ר הוועדה, ח"כ שפיר סיכמה: "מדובר במדד חלקי שיוריד את שיעורי העוני בצורה מלאכותית. האם הממשלה בונה מדדים כדי להצליח להתמודד עם התופעות שהן מודדים, או רק כדי לייצר מראית עין של ״הכל טוב״? רק אם נבין את הנתונים האמיתיים נוכל לטפל בתופעת העוני. עמדת הוועדה היא שהמדד חייב להגיע לדיון בכנסת ולא לעבור דרך חוק ההסדרים". ח"כ שפיר ביקשה מנציג האוצר לשוב עם תשובות בנושא עמדת שר האוצר לגבי המדד, מהו היעד לצמצום בעיית העוני בישראל וכמה תקציב נצבע לצורך כך בתקציב המדינה. "הנתונים על העוני לא אמורים להיות מחמיאים אלא כאלה שמשקפים את המציאות נאמנה כדי שנוכל לטפל בבעיה. אם המדדים מייצרים תמונה שקרית של המציאות אז אנחנו משקרים לעצמנו".