נתניהו הגיב מיד לדברים ואמר: "חשבתי שהזמנתם אותי להתייעצות. אני מעריך מאוד את ההזדמנות שנותנים לי לדון בשאלות הללו... אתם שוללים אינטרס של ביטחון ויחסי חוץ בשיקולים שלנו; ההפך הוא הנכון - אנחנו רוצים להבטיח את הביטחון האנרגטי של ישראל. מה זה אומר? כל מדינה תלויה באספקה סדירה של אנרגיה. כל אחד מכיר את זה כאן בסופת שלגים שהייתה הפסקת חשמל לבית ואנחנו נאלצים להתכווץ ולהתקפל. יש גם השלכות על המערכות הביטחוניות שלנו. אם מערך אספקת הגז שלנו, שהופך להיות הספק העיקרי לייצור החשמל - אם הוא ייפגע תהיה לנו פגיעה ממשית בביטחון הלאומי שלנו.

"הבטחת אספקת הגז חיונית לא רק לתפקוד המדינה, אלא לקיומה. מדינות בעידן המודרני לא יכולות ללכת לחטוב עצים ביער. כל מערכות התפעול שלנו תלויות באספקת גז. אני רואה באספקת הגז יסוד בביטחון הלאומי. ב-2013 התכנס הקבינט והחליט החלטה מפורטת וגורלית - אבטחת המים הכלכליים במדינת ישראל. אנחנו ייעדו השקעה של 3 מיליארד שקל לייצר את התשתית ותקציב נוסף שנתי של חצי מיליארד שקל להגן על המים הכלכליים של מדינת ישראל.

"המים הכלכליים זה לא דגה. זה לא טונה. אבטחת המים הכלכליים זה איך לאבטח את אסדות הגז. ברור מאליו שהרבה לפני הדיון הזה, הקבינט מחליט למען הביטחון הלאומי להשקיע בהגנה אקטיבית מיליארדי שקלים למען אסדות הגז".

נתניהו שב על דבריו של יוסי כהן, ראש המוסד הנכנס, שאמר שלשום כי במהלך "צוק איתן" היה ניסיון ליירט את אסדת הגז בים. נתניהו הוסיף כי "הדבר הכי פגיע זה אסדות הגז. זו מטרה שאפשר לפגוע בה בטילים... המתווה הזה הוא הדרך היחידה לייצר יתירות של כמה שדות ולא להתכווץ לשדה אחד".

נתניהו חשף מסמך מסווג של אל"ם ד"ר אורי כהן מאגף המודיעין בו נכתב בין היתר: "יש לתת עדיפות לפיתוח לוויתן... הבסיס לקביעה הזו כולל סיוע של ממש ליציבות המשטרים הנ"ל ע"י מתן מענה לחוסר יציבות אנרגטית, יצירת גיבוי ויתירות במקורות ותשתיות הולכת האנרגיה של ישראל המהווה היום צוואר בקבוק ושיפור התפקוד של צה"ל במלחמה".

לפי נתניהו, המסמך המסווג של צה"ל נמסר באפריל השנה.

"אנחנו חיים במציאות מאוד קשה", המשיך נתניהו שדיבר על אספקת הגז למדינות השכנות ואמר: "הדבר הזה חשוב אל מול הסחף של האיסלאם הקיצוני... ולחיזוק יחסינו עם מדינות האזור כדי לקדם דו-קיום ושלום. אנחנו מדברים על יצוא גז אל או דרך המדינות הללו. אנחנו מעוניינים לייצא ליוון, לקפריסין, למצרים. בחודש הבא אפגש עם נשיא קפריסין וראש ממשלת יוון".

רה"מ דיבר על הפלונטר המצרי ואמר: "אתמול סיכמתי עם ממשלת מצרים שאשלח שליח מיוחד לקהיר כדי להשיג פתרון לאתגר שנוצר. אני מאמין שיושג פתרון כזה נוכח האינטרסים של שני הצדדים".

נתניהו התייחס לנושא התחרות ולעקיצה של כבל ואמר: "כל שבירת המונופולים והקרטלים ויציאה לתחרות זה דבר שחרטתי על דגלי. לא תמצאו רפורמה אחת בעניין הזה שלא הובלה על-ידי. אני מאמין בזה. התחלתי בזה ב-1996 כששברתי את מונופול המדינה במט"ח. לא יכולת להוציא מכאן 1,000 דולר בלי לקבל אישור של פקיד בבנק ישראל. עשינו רפורמות בבנקים, באשראי, בפנסיות, בנמלים, בתעופה, במזון, ברכב, בתקשורת הסלולרית, באינטרנט, בטלוויזיה - זה הכל דברים שהובלתי וליוויתי. גם חוק הריכוזיות. יש דבר אחד שלא הצלחתי להעביר - העוף. את הרפורמה בפטם לא הצלחתי להעביר, אבל זה לא בגללי. זה נתקע כאן, איתן, בוועדה שלך. אז תעשה ישיבות...

"אם לא נקבל את מתווה הגז נישאר בלי תחרות, בלי שדות גז, בלי ביטחון אנרגטי, בלי יכולת לייצא. יש שלוש אפשרויות: להיכנס להליך משפטי שישאיר שחקן יחיד ואי-אפשר לדעת אם היינו מנצחים ופיתוח השדות היה נתקע; האפשרות השנייה זה מונופול מפוקח אבל ראיתי שכאשר מפקחים על מחירים המחירים עולים וזה לא מביא השקעות; הדבר השלישי זה המתווה המוסכם שיביא לפיתוח לוויתן, מכירת כריש ותנין והבאת שחקנים חדשים. זה עדיף על האופציות האחרות. אם מדברים על תחרות וגיוון - זה המתווה היחיד שבא בחשבון".

נתניהו הבהיר שוב את השיקול הביטחוני: "שיקולי הביטחון שלנו מחייבים אותנו ליתירות - עוד שדות ועוד אסדות. המתווה הזה חיוני לעתידה של מדינת ישראל".

ראש האופוזיציה יצחק הרצוג תקף את נתניהו אחרי דבריו ואמר: "בכל ההיסטוריה של מדינת ישראל לא הופעל סעיף 52 משיקולים ביטחוניים - גם כאשר היו מצבים קשים יותר בביטחון... הממשלה הייתה צריכה לבוא לספקי הגז ולומר שהיא תפעיל פיקוח על המחיר. מעולם לא הפעלתם את זה - לא בנפט ולא באף מוצר אחר. על מי אתה מגן בדיוק? איפה האינטרס של הצרכן? אם אנשים מפגינים כל מוצ"ש מן הראוי להקשיב להם. הם מבינים שאנחנו נקבל מחיר מופקע של חשמל או גז".

ראש האופוזיציה יצחק הרצוג תקף את נתניהו אחרי דבריו ואמר: "בכל ההיסטוריה של מדינת ישראל לא הופעל סעיף 52 משיקולים ביטחוניים - גם כאשר היו מצבים קשים יותר בביטחון... הממשלה הייתה צריכה לבוא לספקי הגז ולומר שהיא תפעיל פיקוח על המחיר. מעולם לא הפעלתם את זה - לא בנפט ולא באף מוצר אחר. על מי אתה מגן בדיוק? איפה האינטרס של הצרכן? אם אנשים מפגינים כל מוצ"ש מן הראוי להקשיב להם. הם מבינים שאנחנו נקבל מחיר מופקע של חשמל או גז".

לאחר מכן נשא דברים שר האנרגיה יובל שטייניץ: "אני רוצה לומר דבר מדאיג מאוד. מיד עם כניסתי לתפקיד התברר לי שאני לא יכול לדאוג לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, לא יכול להבטיח ביטחון אנרגטי ברמה סבירה כל עוד 50% ומעלה מהחשמל שלנו מיוצר ע"י גז - והגז מגיע רק משדה אחד, תמר, ומאדה אחת וצנרת אחת. הדרך היחידה ליצור מצב של רמה סבירה של ביטחון אנרגטי, גם באירועי מלחמה וגם במקרי תקלות או אירועי טבע, היא שיהיו לנו 2-3 שדות נפרדים לחלוטין. לכן הודעתי מיד עם כניסתי לתפקיד שקידום פיתוח שדות הגז ומדיניות אחידה ומתווה גז שיאפשר את זה במהירות המירבית זה הדבר הראשון בסדר העדיפויות שלי".

שטייניץ פנה לכבל ואמר: "אתה כינית את המתווה עקום. אני רוצה לומר לך שכל גורמי הממשלה תומכים במתווה. גם בנק ישראל אומר שהוא הטוב ביותר האפשרי, בעולם הריאלי. אזרחי ישראל יקבלו יותר מהממוצע בהכנסות מהגז מאשר רוב מדינות המערב".

נתניהו הוסיף כי "בעיניי הדבר שיותר חשוב מצינור גז נוסף זה השדות. אנחנו מפתחים את לוויתן וזה לא נכון ששמנו סנקציות אבל לא נכון שלא הותרנו בידינו כוח. אנחנו יכולים לקבל את החזקות. יש לנו אבני דרך. יש סיכוי אמיתי לפתח את לוויתן וכריש ותנין ולייצר מצב שלמדינת ישראל יש מקורות אלטרנטיביים. מי שמציע להרוס את המתווה בעצם מבטל את כל האפשרויות הללו. האחריות שלי היא לא לפופוליזם. אתה לא יכול להבטיח מחירים לאורך זמן ע"י פיקוח. אני צריך גם את התירות וזה יוצר לי אפשרות של תחרות".

ח"כ שלי יחימוביץ' הגיבה לדברי נתניהו ואמרה: "אם מדינה מייצאת היא מדינה חזקה אז מדינה מייבאת היא מדינה חלשה. אנחנו היום מוותרים על משאב הגז שלנו. לארה"ב יש יתרות ל-83 שנים. זה משאב מתכלה, זה לא פטם שאפשר לגדל עוד ועוד. אני אומרת את זה כהערה... השאלה שלי היא: כיוון שהפעלת סעיף 52 נשענה בעיקר על מצרים ומאז התגלה שדה זוהר והשבוע קיבלנו בכלל סטירה מצלצלת ממצרים - האם אתה לא רוצה לרענן בכל זאת את חוות הדעת המדינית ביטחונית? והאם אתה מתכוון להודיע למצרים על ויתור 1.8 מיליארד דולר שנפסקו לטובתנו בבוררות כדי שיסכימו לקנות מאיתנו גז? ושאלה נוספת בעניין שיישאר באדמה אם לא יהיה מתווה - מדוע אתה אומר שהגז באדמה? הוא זורם כבר שנתיים מתמר ויספיק ל-15 שנים לרבות יצוא לרשות הפלשתינית. וכשאתה מדבר על מדינות שבהן הגז נשאר באדמה, לאיזה מדינות אתה מתכוון? אנחנו לא מכירים כאלה מדינות. וגם - מדוע אין במתווה חובת הנחת צינור גז שני? מדוע פיתוח לוויתן מעוכב בשנה? ומה התמריץ לפתח את לוויתן. ואם סוגיית הצינור לא הכי קריטית, ואני מופתעת לשמוע את זה, נניח שהאסדות זה הדבר החשוב ביותר - מדוע אין חובת אסדה שנייה במתווה? למה אין מתן ערבויות להקמת אסדות כבר עכשיו".

נתניהו השיב לה: "את אומרת שעדיף שיהיו עתודות גדולות יותר. אז אנחנו כאן מדברים על עתודות ל-30 שנה במתווה הנוכחי. מה שיקרה בזמן הזה הוא שיבואו עוד משקיעים וכך נמצא עוד גז. להזכירכם שבעבר המדינה חיפשה והשקיעה ולא מצאה כלום עד שבאו היזמים הפרטיים ומצאו. אנחנו מצאנו גז ורוצים לאפשר לחברות נוספות לבוא. כשאנחנו מדברים על טווח של 30 שנה זה מה שכבר גילינו. ההערכה שלנו היא שבמתווה הזה נעודד עוד חברות לבוא ולהשקיע ונמצא עוד גז. אתם רוצים שנכניס עוד שינויים ועוד שינויים. תראו, מצאו גז בקפריסין, פחות מהגז שלנו. חברות באות לקפריסין ולא לישראל".

יחימוביץ' קטעה אותו ואמרה: "כי נתתם פה מונופול". נתניהו המשיך: "יש פה עודף רגולציה. חשוב להדגיש שנוספו דברים בעקבות השימוע הציבורי".

יחימוביץ' תקפה את נתניהו על כך שלא עונה על שאלותיה וכבל אמר לה: "אני לא יכול להכריח אותו לענות. את יודעת שהדברים האלה יתגלגלו לביהמ"ש...".

נתניהו המשיך: "בתחום האנרגיה אנחנו בסכנה גדולה שאיש לא רוצה לבוא ולהשקיע כאן. ולא רוצים להשקיע כאן בגלל המסע האינסופי של שינוי הסכמים שמגיע עד קצה חוט. החוט הזה עומד להיקרע ואני לא רוצה שהוא ייקרע. אני רוצה שיפתחו את השדות, שיביאו עוד משקיעים. ההתערבות הממשלתית המוגזמת הזו מוציאה שם רע לכלכלת ישראל בעולם - ולא רק בגז".

יחימוביץ' ביקרה את נתניהו על כך שהתחמק משאלותיה.

ח"כ יעקב פרי (יש עתיד), לשעבר ראש השב"כ, שאל את נתניהו: "האם אתה סבור שהפעלת סעיף 52, שנשענת על שלושה גורמים שכולם כפופים אליך - אתה סבור שזה תקין?". נתניהו השיב: "היועץ המשפטי איננו כפוף לראש הממשלה והמליץ לאמץ את המתווה, נגידת בנק ישראל לא כפופה לבנק ישראל והמליצה לאמץ את מתווה, ועל היועצים שלי אני סומך. לא התערבתי בעבודתו של פרופ' יוג'ין קנדל. מיניתי אותו בזמן הבחירות, אמרתי לו לעשות את העבודה, ולא אמרתי לו מילה. אח"כ נכנס שר האנרגיה וגם בעבודה הזו לא התערבתי".

יו"ר הוועדה איתן כבל סיכם ואמר: "ראש הממשלה, אין ספק שלדבר אתה יודע. אבל לצערי לא קיבלנו את התשובות שביקשנו".