מזכ"ל התאחדות הסופרים הערבים עלי עקלה ערסאן, דחה את השתתפותה של משלחת המשכילים העירקים בכנס ועידת "ההתאחדות הכללית של הסופרים הערבים" שנערכה בסוף דצמבר 2003 באלג'יר.
ראש המשלחת העירקית, חמיד אל-מח'תאר, האשים את עלי עקלה ערסאן, שהינו גם מזכ"ל התאחדות הסופרים הסורית, כי הוא אשר עומד מאחורי ההתנכלות למשלחת העירקית.
ערסאן דחה את השתתפות המשלחת בטענה כי לא התקיימה בעירק כל ועידה שתסמיך את משלחת המשכילים העירקים לייצג את עירק. טענה זו הוכחשה על-ידי ראש המשלחת העירקית.
אל-מח'תאר אמר בראיון ליומון הלונדוני "אל-שרק אל-אווסט" : "ערסאן כבר מנע בעבר את השתתפותנו בוועידת קהיר. ציפינו שהאחים באלג'יר יעשו משהו כדי לבטל את העוול נגדנו... אך התאכזבנו קשות כאשר נמנעה מאתנו אפילו השתתפות סמלית".
מסיבת העיתונאים שאורגנה על-ידי המשלחת העירקית הופרעה על-ידי נציגים ממשלחת הסופרים הסורית, אשר האשימו את עמיתיהם העירקיים כי הם "סוכנים של כוחות הכיבוש".
בעקבות התקרית תקף העיתונאי העירקי אסמאעיל זאיר ביומון "אל-סבאח" את ערסאן: "סורי, שהוא תוצר בית הספר [הסורי] לגיבורים ואשר מוצב על במת התאחדות הסופרים הערבים כבר עשרות בשנים, מרהיב עוז להעליב את המשכילים העירקים, ובכך ממשיך את דרכם של בות'יינה שעבאן [השרה הסורית לענייני מהגרים] ושל קציני המודיעין הסורים, שמאז נפילת הדיקטטור עסוקים בהוקעת בני העם העירקי אשר השתחררו מ-35 שנות עושק תחת מפלגת הבעת'.
"אנו יודעים כי לראש [אגודת] הסופרים [הסורית], עלי עקלה ערסאן, אין כל קשר לחינוך או לספרות, והוא איש של דיכוי, אלימות ומעצר, שהם חלק בלתי נפרד מהמערכת הרעיונית של הסופרים בראשם הוא עומד. הוא צודק בכך שאינו נמשך לחברי האליטה [האינטלקטואלית] העירקית אשר יצאו מבתי הכלא או חזרו מהגלות. ערסאן הוא ידיד נאמן של הגנרלים ושל מפקדי מנגנוני המודיעין והמפלגה [בסוריה]. במשך 30 שנה, תקופת שלטונם של [חאפז] אסד ובנו, בשאר, לא החמיץ [ערסאן] הזדמנות לבטא את נאמנותו למשפחה השלטת. הוא הוכיח גם לאב וגם לבן כי הוא לא יהסס לעשות דבר כדי לרַצות אותם ולמלא אחר דרישות המדיניות שלהם, שלא צריך להיות גאון כדי לחוש בנזקים ובפגיעה שהיא גורמת לסוריה ולאיזור.
"משקיפים פוליטיים יודעים מי הוא ערסאן [ומיהם] נשיאיו וידידיו. כבוד לנו, כעירקים, שאנשים כמוהו יהיו המתנגדים שלנו. לא נזכיר את מה שעשה ערסאן לפליטים העירקים ואיזו תועלת הביא לבעייה שלהם... המפתיע הוא שחלק מאתנו, העירקים, עדיין דבקים בשתיקתנו לעומת הפגיעה שגורם המשטר של ערסאן לעמנו, למשכילים שלו ולבניו. אנו יודעים כי לחלק [מהעירקים] יש אינטרסים חומריים ומסחריים הקשורים בערסאן, בגנרלים שלו ובמודיעין שלו...".
בנוסף, קראו סופרים עירקיים לפרישה קולקטיבית מ"התאחדות הסופרים הערביים", וציינו כי ההתאחדות משתפת פעולה עם סופריו ומשורריו של סדאם חוסיין וכי היא דאגה לשכן אותם בדמשק.
הסופר העירקי תושב עומאן, עבד אל-רזאק אל-רביעי, אמר: "זוהי אכזבה המצטרפת לאכזבות נוספות מן הסופרים הערבים. במקום שיעמדו לצד אחיהם הבאים ממדינה [שבה] שריפות וצער, הם הפנו אליהם את הגב, רק משום שהם באו ממדינה אשר כורעת תחת הכיבוש האמריקני, כאילו ברמר הוא זה ששלח אותם, וכאילו הם אלו אשר הביאו את ארה"ב לעירק הפצועה".
