"לבטל מתן הלוואות מתוך כספי הפנסיה"

התנגדות נחרצת בקרב רבים מחברי ועדת הכספים על המלצת ועדת שטרום לאפשר לקופות הגמל ולקרנות הפנסיה לתת הלוואות צרכניות לעמיתיהן, במסגרת המאמץ להגביר את התחרות בשוק האשראי בישראל. כך עלה (יום ד', 6.1.16) מדיון מיוחד שקיימה ועדת הכספים בעקבות הפרסומים על המלצות ועדת שטרום להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים. חברי הכנסת הביעו חשש, כי פרשום האפשרות למתן הלוואות צרכניות מתוך כספי החסכונות לפנסיה, יעודד אנשים לקחת הלוואות למטרות שונות, גם במקרים בהם לא יוכלו לפרוע אותן ובכך ייפגעו ביכולתם להתקיים בכבוד בעת הזקנה.

ח"כ זהבה גלאון שמי שמילאה את מקומו של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) וניהלה את הדיון ציינה מיד בהתחלה: "ההמלצה הזאת של ועדת שטרום מטרידה מאוד" והוסיפה, כי גם הקביעה ש"הסכום המרבי ייקבע כך שאם הלווה לא יצליח לפרוע את ההלוואה, מה שיישאר לו יעמוד על מינימום של 3,800 שקלים, היא בעייתית מאוד. זה סכום שלא מאפשר קיום בכבוד. ההמלצות יאפשרו לתת הלוואות בלתי מרוסנות, זה ייפגע בחסכונות הפנסיוניים של הרבה מאוד אנשים שלא יוכלו לחיות בכבוד בגיל הזקנה. כנראה שזה טוב לקרנות כי תגבנה ריבית, אך מסוכן לעמיתים".

ח"כ מנואל טרכטנברג ציין כי: "אחרי מה שהיה ב-2007 וב-2008 בעולם היינו צריכים ללמוד לקח. מה שהוביל למשבר זה הסאב פריים. המערכת הפיננסית דחפה משכנתאות לבעלי שכר נמוך בארה"ב, כשהיה ברור מלכתחילה, שלא יוכלו להחזיר הלוואות של 100% ואפילו יותר, מערך הדירה. הבטיחו ללווים, שערך הנכסים יעלה, שהם ירוויחו וגם המערכת. את הסוף המכר כולנו מכירים". טרכטנברג העיד על עצמו, שבאותו זמן היה במועצה הלאומית לכלכלה וכי "היינו גאים בהתמודדות עם המשבר בגלל חוסן המערכת הפיננסית הישראלית והחבות של משקי הבית בישראל מאוד נמוכה בהשוואה לעולם. זה העוצמה של המשק הישראלי ולכן לא מבין מה עומד מאחורי הדבר הזה.

"על סיפו של משבר פנסיוני"

מי שעוסקת רבות בנושא הפנסיה בוועדת הכספים, ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "אנחנו נמצאים על סיפו של משבר פנסיוני חסר תקדים. כבר עכשיו יש קשישים בפנסיה, אך עדיין בהסדרי הפנסיה הישנים. אלא שבעוד 30 שנה זה יהיה לא פחות מקטסטרופה. הסכום לקצבה החודשית במקרה של אי-יכולת לפרוע את ההלוואה על-פי המלצות ועדת שטרום יעמוד על 4,300 שקלים עם היוון. הסכום הזה מסמל את גובה 'פני הים' במובן של הישרדות מבלי לשוקע מתחת למים. אנשים לא ימותו אך יחיו חיים קשים מלאי מחסור ללא תרופות, ללא יכולת לרכוש מתנה לנכד וייצטרכו לבחור בין תרופות לאוכל. זו קטסטרופה לתת לאנשים לבזבז את הפנסיה שלהם, שגם ככה אין להם. לא מספיק שיש משבר ענק, עתה מצאה ועדת שטרום את הדרך להחריף אותו".

ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני): "המודלים של השנים האחרונות נעשו בדיוק בשביל למנוע את הקטסטרופה הזו וכאן יש מהלך הפוך. אנשים ייקחו הלוואות במטרה לא להחזיר ואז הבנקים יחגגו כי הבנקים ימשיכו לצבור ריביות ופיגורים. בקרנות ההשתלמות המטרה המרכזית שתוך 6 שנים יחסכו ויקבלו סכום משמעותי פטור ממס. אתה בא לבנק, מקבל הלוואה על הכסף שחסכת, הלוואה אחרי שלוש שנים בסה"כ ופגעת ברעיון המרכזי של קרן להשתלמות. כאן פועלים בדיוק בכיוון ההפוך ממה שנכון לפנסיה".

"אפשרות שקיימת כבר ביום"

לדברי רפרנט מאקרו באגף תקציבים באוצר ומרכז ועדת שטרום בנושא הפנסיה, כפיר בטט: "מדובר רק במסקנות ביניים של הוועדה ובפברואר יתקיימו שימועים וחברי הכנסת מוזמנים. במסגרת הוועדה אחת המטרות המרכזיות היא הגברת התחרות למערכת הבנקאית. אחת הדרכים הכנסת הכסף המוסדי - הלוואות ישירות לעמיתים או עקיפות לגופים נותני האשראי. הרחבת האפשרות הקיימת היום! ליטול אשראי מהחיסכון הפנסיוני.

כיום ניתן לקחת הלוואות מקופות גמל או מקרנות השתלמות נזילות, אחרי 6 שנים או בגמל אחרי 15 שנה - בקרן השתלמות עד 50% ממה שקיים ובגמל עד 30%. הסיכון בהלוואות אלו כמעט אפסי כי יש בטוחה ודאית - הסכום הצבור. הריביות שמשולמות הולכות לשאר כספי העמיתים. אם יהיו 4% או 5% ריבית זה לשאר העמיתים. דמי הניהול משולמים לטובת התפעול.

עוד הבהיר בטט כי כיום היקף ההלוואות הניתנות עומד על כ-9 מיליארד שקלים, כ-7 מיליארד שקלים מקרנות ההשתלמות והשאר מקופות גמל. הוועדה רוצה להוזיל את עלויות האשראי". בטט ציין ש"הקרנות לא משווקות את ההלוואות כי לא עושות מזה רווח ולכן ח"כים לא ידעו על האפשרות שכבר קיימת כיום".

מנכ"לית איגוד בתי ההשקעות, יוליה מרוז: "מדובר בדבר שמקובל בעולם. במדינות ה-OECD רואים בהן כלי חברתי לאפשר לחוסכים לפנסיה לטווח ארוך, להשתמש בכספים שלהם לצורך כזה או אחר שמתעורר בתנאים טובים. בד"כ טובים בהרבה מתנאי ההלוואות שמציעים הבנקים בגלל אותה בטוחה שבידי הגוף המלווה. היום קופות הגמל וקרנות הפסנייה שנותנות את ההלוואות זה פחות מ-7% מסך כל האשראי הקמעונאי. ללא קרנות השתלמות פחות מ-2%. אין רווח מההלוואות זה רק לצרכיי השקעה. נותנים באפס רווח וצריכים להחזיר כתשואה לעמיתים. זו רק השקעה. אין דמי ניהול רק ערך שימורי של הלקוחות. זה מסייע דווקא לשכבות החלשות שמקבלות הלוואות בתנאים טובים יותר מאשר בבנקים".

גלאון סיכמה את הדיון בדרישה מבטט כנציג ועדת שטרום, "להעביר לוועדת הכספים את חתך האוכלוסייה שלוקחת כיום הלוואות מהקרנות. בידי מכתב של ההסתדרות שמתנגדת להמלצה זו. אנחנו ממליצים להתנגד להמלצה ודורשים להופיע בפני הוועדה. מהמרים על העתיד הפנסיוני של אזרחים ותיקים".