נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, הורתה למדינה (יום ד', 6.1.16) לנמק את חוקיות המתווה החדש לגיוס חרדים, שמשמעותו המעשית היא הימנעות מגיוסם לפחות בשנים הקרובות. יצוין, כי בג"ץ כבר התערב בנושא גיוס החרדים כאשר ביטל את חוק טל.

נאור הוציאה צו על תנאי בארבע העתירות שהוגשו לבג"ץ בנוגע לגיוס החרדים, "ליתן טעם מדוע לא ייקבע או יוצהר כי אין תוקף לחוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), התשע"ו-2015". המדינה תשיב על העתירות עד 31.3.16, ולאחר מכן ייקבע מועד הדיון בהם. את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון, עו"ד איתי בן-חורין, תנועת הרצליה למען תושביה ומפלגת יש עתידץ

עוד החליטה נאור, כי כל העתירות יידונו בפני הרכב של תשעה שופטים - הראשון בתקופת כהונתה - אשר החל לדון בנושא כבר בנובמבר 2014: נאור עצמה, המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין והשופטים אסתר חיות, חנן מלצר, יורם דנציגר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית וצבי זילברטל. נאור דחתה את הבקשות להוציא צווי ביניים שיקפיאו את יישום החוק עד להכרעה בעתירות.

התיקון שאישרה הכנסת דוחה עד 2023 את תחילת הגיוס ומאפשר למעשה לדחות ללא הגבלה את גיוסם - דווקא אם לא יושג יעד הגיוס. המתווה הקודם קבע, כי עד יוני 2017 יידחה גיוסם של בני ישיבות עד גיל 26, אך יינקטו פעולות להעלאה מתמדת של שיעור המתגייסים. פרק זמן זה כונה "תקופת ההסתגלות".

ביולי 2017 הייתה אמורה להתחיל "תקופת הקבע", לפיה אם לא תהיה עמידה ביעד הגיוס - יידחה גיוסם של בני ישיבות רק עד גיל 21, ומעל גיל זה יקבלו פטור רק 1,800 מתמידים. כל היתר יהיו חייבים להתגייס לצה"ל או לשירות לאומי, ונקבעו גם סנקציות פליליות שיוטלו על מי שישתמטו מחובה זו.

בנמקו את השינוי טען משרד הביטחון, כי מתווה זה "עורר התנגדות עזה בקרב הציבור החרדי והוא איים לקטוע תהליך חיובי שהחל לפני קבלתו ואשר הצביע על עלייה מתמדת והדרגתית במספר המתגייסים מקרב ציבור זה, אשר התחוללה ממילא מבלי שחרב חובת הגיוס במקרה של אי-עמידה ביעדים התנופפה מעל ראשיהם.

"עניין זה, עלה על סדר יומה של הממשלה ה-34 והתגבשה העמדה כי נכון וראוי להמשיך ולקדם את שילוב תלמידי הישיבות החרדים במערך השירות הצבאי והשירות הלאומי-אזרחי, בדרך של שיתוף פעולה, תוך יצירת אמצעים ממשיים להשגת שילובם של תלמידי ישיבות, באופן העולה בקנה אחד עם פסיקות בית המשפט העליון בעניין.

"עמדת המדיניות שהתגבשה היא, כי יש לערוך תיקונים בחוק על-מנת להפוך אותו לממותן יותר בהתחשב ביעדים החברתיים והתרבותיים שיש להשיג ומתוך הערכה, כי דרך זו תצלח יותר ותביא להעלאת שיעורי הגיוס על יסוד שיתוף פעולה". התזכיר אינו מציין את הסיבה האמיתית לשינוי: ההסכם הקואליציוני עם המפלגות החרדיות ואיומן שלא לתמוך בתקציב המדינה אם לא יבוטל המתווה הקיים.

על-פי החוק הנוכחי, תקופת ההסתגלות תימשך שלוש שנים יותר מאשר כיום - עד יוני 2020. תקופת הקבע תבוטל, ובמקומה תונהג בשלוש השנים שלאחר מכן "תקופת הסתגלות שנייה". בתקופה זו, יהיו הצעדים מתונים בהרבה מאשר במתווה הנוכחי:

"ככל שנתוני הגיוס יתיישבו עם היעדים שקבעה הממשלה, יימשך ההסדר שהופעל בתקופת ההסתגלות הראשונה. לעומת זאת, אם יהיה כשל בעמידה ביעדים, יהיו תלמידי הישיבות זכאים, כמו קודם, לדחיית גיוס עד לגיל 21 ואילו מגיל 21, יהיה שר הביטחון רשאי לדחות את שירותם של תלמידים אלו בשים לב ליעדי הגיוס שקבעה הממשלה לפי החוק". כלומר: לא ייקבעו מכסות ובפועל יוכל שר הביטחון לפטור מגיוס את כל תלמידי הישיבות. תזכיר החוק אינו אומר מה יתרחש אחרי יוני 2023.