נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' משה קוה, מתח ביקורת נוקבת על כך, שרבנים אינם מעורבים יותר בנושאים החברתיים והכלכליים.
בדבריו, התייחס פרופ' קוה לכך, שאסור לשאוף למציאת פתרונות מיידיים בנושא הזהות היהודית. "אלה תהליכים ארוכים וממושכים הקשורים רובם ככולם בנושא החינוך". החינוך, אמר פרופ' קוה, חייב להכיר בשלושה כוחות שהרב קוק מדבר עליהם בהערכה רבה: הכוח של לימוד התורה שמיוצג בעיקר על-ידי העולם החרדי והדתי, הכוח של חיבור הלאומיות והתורה שהוא דגלה של הציונות הדתית, והכוח השלישי הוא כוח אהבת הארץ והלאומיות ויישוב הארץ, שהוא דגלם של החילונים.
פרופ' קוה: "עלינו להבין את יחסי הגומלין בין שלושת כוחות אלה, וחובה עלינו לחנך במסגרת שתשכיל למצוא מכנה משותף ביניהם. המכנה המשותף שאני מציע הוא לקחת את מערכת המצוות בין אדם לחברו, מערכת שהיתה הבסיס להתפתחותו של הצדק הסוציאלי והחברתי בעולם כולו, ולהפוך אותה לבסיס ולמכנה המשותף של שלושת הכוחות, של מחנה הדתי ושל המחנה החילוני".
פרופ' קוה מתח ביקורת על כי קולם של הרבנים, הן בארץ והן בחו"ל, אינו נשמע בתחומים החברתיים, בתחומים של צדק חברתי, ובתחומים של יושר. הוא נשמע רק בתחומים מצומצמים, אם כי חשובים, כמו שלמותה של ארץ ישראל ופגיעה במצוות שבין אדם למקום. לכן, במקום "מהפכה חילונית" או "ממשלות חילוניות", צריך לדבר על "המהפכה היהודית", שבה מרבית מדרישות התורה למצוות חברתיות יכולות להיות התשתית להגדרתה של מדינה יהודית המקובלת על-כל יושביה היהודים.
בעצרת העולמית של המנהיגות האורתודוקסית, שהתקיימה בשבוע שעבר בירושלים, השתתפו אישים רבים מהארץ ומחו"ל. המושב האחרון של העצרת הוקדש לנושא: "צביונה ודמותה היהודית של מדינת ישראל בעשור הששי לחייה - חזון ומציאות". במושב זה השתתפו פרופ' משה קוה, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, (יו"ר המושב), פרופ' אביעזר רביצקי מהאוניברסיטה העברית, פרופ' הרב נחום רבינוביץ, ראש ישיבת מעלה אדומים ופרופ' יוסף גורני מאוניברסיטת תל אביב.
